כשהחלטתי להירשם לסדנה של יצירה מחומר, לא באמת הבנתי מה מחכה לי. הייתי אישה באמצע החיים, חיפשתי מקום לברוח אליו קצת מהשגרה, וגם לפתח תחביב חדש. אחרי שנים של עבודה שוחקת ומוסדות לימודיים שכבר נגמרו מזמן, חשבתי שזה הזמן לגלות את עצמי מחדש.
ביום הראשון לסדנה הגעתי עם ציפיות נמוכות. נכנסתי לחדר קטן מלא באנשים שונים: צעירים ומבוגרים, רגישים וגסים - כל אחד מהם הגיע עם סיפור והיסטוריה משלו. המדריכה קיבלה אותנו בחיוך רחב ולבבי והיא הציגה לנו את החומר שעליו נעבוד - כספי קרמיקה שמתמזגים ויוצרים יחד תוצר יוצא דופן.
בהתחלה זה היה קשה. הידיים שלי לא היו רגילות לגעת בחומר הזה ולא יכולתי להבין איך אני יכולה להפוך גוש עקלתון לכיור יפהפה. אבל היה שם משהו במפגש האישי שלנו, בצחוק שהחלנו לחלוק ובמיומנויות שהתחלנו לרכוש אלו מאלו.
באחת הפעמים שבהן ניסיתי לעצב קערה פשוטה מאוד, פתאום קרה קסם: החומר התחיל לציית לי והצלחתי ליצור משהו שאני בעצמי התפעלתי ממנו. מה שלא היה בספק דרישה עצמית גבוהה אלא גם מידה רבה של הקשבה למה שיש בי ומה שמתרחש סביבי.
לאורך הסדנאות למדתי המון על עצמי ועל אנשים אחרים - פגשתי נשים שנלחמות בגידול ילדים לבד, גברים שעובדים בעבודה קשה כדי לפרנס משפחות ולהגשים חלומות אבודים שפשוט איבדו אותם בדרך בעקבות העומס היומיומי.
מאז הסדנה החלטנתי לקחת כמובן מאליו את הרגעים הקטנים האלה שבו אנו מתחברים למשהו גדול יותר מעצמנו. הטיפ שלי אליכם הוא פשוט: אל תפחדו להיכנס לתחום חדש! בין אם מדובר באמנות או בתחביב אחר - הניסיון הזה יכול לשנות לכם חיים ולפתוח דלתות למסעות שאפילו לא ידעתם שאתם זקוקים להם.
כל מפגש בסדנא הפך להיות כמו מדיטציה קטנה בפני עצמה; בהם למדנו לחוות את הכאן ועכשיו דרך הדברים שאנחנו עושים בידיים שלנו ולא רק בראש שלנו. אז אם יש בכם תחושה פנימית כזו של צורך בשינוי או חיפוש אחרי השראה חדשה - צאו לזה! זה יפתיע אתכם איך חוויות כאלה יכולים להרקיע שחקים חדשים בחייכם.
