לפני כמה חודשים החלטתי לצאת לטיול בסתיו, בתקופה של שינוי וצבעים. זו הייתה הזדמנות נהדרת להתחבר מחדש למקומות ששכחתי מהם ולגלות חדשים. בחרתי לטייל בצפון הארץ, באזור הגליל העליון.
ביום הראשון שלי יצאתי לכפר נחום, מקום שופע בהיסטוריה ובנוף מרהיב של הכנרת. כשעמדתי על חוף האגם והסתכלתי על המיים הצלולים, הרגשתי שיש משהו כל כך קסום במפגש הזה בין האדם לבין הטבע. צעדתי בשבילי השבילים עם ההיסטוריה והתרבות שנשקפים מכל עבר. זה היה שקט שם, רק קולות הציפורים והרוח ששיפשפה בין העצים.
כשהגעתי לאחת התצפיות הגבוהות על הרי הגולן, הלב שלי ממש פעל בעוצמה כשהבנתי שאני חלק מהפסיפס הגדול הזה שנקרא חיים. זה הזכיר לי שבדיוק כמו בניגוד בין הנופים - יש רגעים שאנחנו פורחים ויש רגעים שאנחנו מתמודדים עם סופות בחיינו; הכל חלק מהמסע שלנו.
טיפ קטן שאולי יועיל לכם: אל תשכחו לעצור ולהרגיש את המקום שבו אתם נמצאים. אין צורך למהר לסמן וי על כל האתרים; לפעמים החוויה הכי משמעותית היא לשבת בכיסאות עץ מול נוף פתוח ול פשוט להיות שם, להקשיב לקולות שסביבכם.
לאורך הטיול נתקלתי גם באנשים מופלאים - מקומיים שמעבירים סיפורים מלילה בלבן ועד משפחות שטפלו בגינה שלהן באהבה גדולה ונתנו לי לטעום מהירקות שהם מגדלים בעצמם. הם reminded me that life is all about connections and shared moments.
כשחזרתי הביתה מהטיול הזו, לא הייתי רק עם זכרונות יפים אלא גם עם פרספקטיבה חדשה לחיים ותובנות שכמו צבעי הסתיו בעצמם - עשירות ומגוונות. אז אני רוצה לעודד את כולכם לצאת ולחקור את העולם שסביבכם; בכל טיול מסתתר רמח מזגורות משלי החיים שכדאי לראות ולחוות!