לפני כמה שבועות, מצאתי את עצמי משוטט בשוק של עכו, כשבין כל הריחות והצלילים המוכרים, נפתחה לי בפעם הראשונה אהבה חדשה - מסעדת "סעודה בכפר". הסיפור שלי עם המקום הזה מתחיל דווקא מהמילה "לא", כשהגעתי לשם עם חברים, וכמובן שהיינו רעבים.
ברגע שנכנסנו פנימה, התחושה הייתה כאילו קפצנו למקום אחר. האווירה החמה והלבבית הבחינה אותנו מיד מהחוץ הקר של השוק. השולחנות היו עשויים מעץ כבד וזועק עבר, קירות האבן נשאו טביעות אצבעותיהן של השנים שעברו שם וכל פינה הייתה מלאה בפריטים שהזכירו סיפור חיים אחר.
המלצרית שקיבלה אותנו חייכה כמו חברה ותיקה. היא המליצה לנו על מנת הדגל - ברווז בתנור ברוטב צימוקים ושום קלוי. אין לכם מושג עד כמה זה גרם לי לוהט בחלומותיי על התשוקה לחיים טובים יותר! זה הסתיים בכך שהזמנתי אותה כי לא יכולתי לעמוד בפני הפיתוי.
ואי לכך קרה משהו מדהים: כשהמנה הגיעה לשולחן שלי, הריח היה העדשה שממוקדת אל הלב שלי. הברווז היה מושלם - עסיסי ומלוח בדיוק במידה הנכונה. ואותו רוטב? הוא הצליח לפלס לעצמו דרך גם ללב שלי וגם לתודעה; כל ביס הזכיר לי רגעים נעימים מהבית ומהמטבח של סבתא.
בסוף הארוחה יצאנו החוצה ואני הייתי מרוגשת לחלוטין. הבנתי שמה שעושה אוכל מיוחד אינו רק המרכיבים או הטכניקות אלא החיבור הרגשי שנתפס באנשים שאוהבים להכין אותו ובאלה שמתענגים עליו.
אם יש לכם יום קשה או פשוט רוצים לצאת קצת מהשגרה - סעודה בכפר היא הכרטיס שלכם להרפתקה ערוכה וטעימה שלא תשכחו במהרה! טיפ קטן ממני: אל תתבלטו יותר מדי לגבי המנה שתבחרו - פשוט תזרמו עם ההמלצות המקומיות ופשוט תהנו מכל ביס!