לפני כמה חודשים, בשקט של יום שישי בבוקר, התיישבתי בחצר שלי עם כוס קפה. השמש הייתה בדיוק במקום הנכון, והציפורים הצטרפו אלי בקונצרט המוקדם שלהן. אבל פתאום לא יכולתי לראות את העצים הירוקים כמו שצריך - הכל היה מטושטש ומעורפל. הרגשתי שהגיע הזמן לבדוק את הראייה שלי.
ביקרתי אצל האופטיקאי המקומי שידע בדיוק מה לומר ומה לעשות. התהליך היה ממושך ולא תמיד נעים, אבל כשסיימנו לבחון כל טווח של ראייה, הוא הראה לי מספר מסגרות שונות וביניהן זוג אחד שמשך את תשומת ליבי. הם היו מודרניים ומגניבים ונתנו לי תחושה שאני רואה לעולם בצורה חדשה.
כשחבשתי אותם לראשונה וניגשתי למראה, זו הייתה חוויה מכוננת. כאילו עולם חדש נפתח לי: הפרטים הקטנים ברקע הפכו להיות בולטים יותר, הצבעים הפכו לחיים ואני פשוט הייתי מאושר מהמימד החדש הזה שנוסף לחיי. זה גרם לי לחשוב על איך לפעמים אנחנו מתעלמים מהדברים הקטנים שמסביבנו.
מיותר לציין שכבר באותו יום החלטתי לקחת פינה יפה בפארק ולשבת שם שוב עם אותם משקפיים חדשים. וכל עץ נראה כמו יצירת אמנות מיוחדת במינה; הפרחים פרחו עם צבעים שלא הבחנתי בהם קודם לכן והרגשתי כאילו אני מגלה מחדש את העולם שסובב אותי.
מהחוויה הזו לקחתי מסר חשוב - לפעמים כדאי להקשיב לסימנים שהגוף שלנו נותן לנו ולהתעדכן במה שחסר לנו בחיים; גם אם זה אומר לשדרג זוג משקפיים או אפילו להסתכל על דברים בדרך חדשה לגמרי. אז בזמנים שאתם מרגישים שמשהו חסר לכם בתמונה - אולי הגיע הזמן לעצור רגע ולבדוק איזה שינוי קטן יכול להביא אור חדש לחייכם?
שתפו אותי אם יש לכם סיפורים דומים!