היו שם כל כך הרבה רגעים. זה היה לפני כמה שנים, כשנסעתי לטיול קצר באירופה. על פניו, טיול רגיל כמו של כל אחד. אבל בתוכי הייתי נחוש ללמוד ולהתנסות בשפות המקומיות - אתגר שיש בו קסם שאין לו תחליף.
נגד עיניי התפרס המגוון: ספרדית בשוק הפתוח במדריד, איטלקית בבית קפה קטן בפירנצה וגרמנית ברחובות מינכן. בכל מקום שחיכיתי להמיר מחיר בג' euros או להזמין cappuccino, נזכרתי בימים שהייתי תלמיד בתיכון, משנן אוצר מילים ומרגיש בדידות בין ארבע קירות כיתה מלאה.
ובכן, הכל השתנה כששבתי אל הרחובות עם הכרטיס שלי ביד והיה לי שנייה קטנה לאזור אומץ ולפנות לשיחה אוהבת אך מפחידה עם אנשים זרים. אחרי כמה ניסיונות מגומגמים הצלחה צלצלה! בקורנר של אחת המסעדות הבנתי שלא רק השפה היא חשובה אלא המשמעות הצמודה אליה - התקשורת שברגע אחד יכולה להפוך זר למוכר.
באחת הפעמים, בעודי ממתין להזמנה שלי בהקפה קטן ליד הים בחוף האדריאטי , מתיישבת לידי אישה מקומית ושואלת אותי במבטא רך: "אתה לא מהכאן?" הסמקתי מעט מתוך תחושת חוסר ובידיעה שהיא רואה בי זר מוחלט ביותר. התחילה שיחה קצרצרה שהתפתחה לשעתיים מלאות בצחוק וסיפורים על תרבות ורגשות וכמובן - על החיים עצמם.
אז מה למדתי מכל הסיפור הזה? שלושה דברים:
1. **אל תפחד להשתמש בשפה**: גם אם אתה לא דובר מושלם וקצת מתבל בליחשושים.
2. **השפה היא גשר**: היא מאפשרת לנו להתחבר לרגשות ולתרבויות שונות מאיתנו.
3. **כל מפגש הוא הזדמנות**: אנשים הם עולם בפני עצמם ואתה אף פעם לא יודע אילו סיפורים מסתתרים מאחוריהם.
אם יש לך חלום ללמוד שפות חדשות או פשוט לגלות עוד מדינה ולא מבינים איזה ברווז אתה בעצמך - קדימה! צא לעולם והשאר את החשש מאחוריך; השפה מחכה שתיגע בה ותביא אותה לחיים שלך כפי שעשתה עבורי בכל מסע שבו יצאתי למסעותיי לתוך הנפש והלב של האחר בצלילים ובמילים ייחודיות להם.
כשאני חוזר הביתה אני תמיד זוכר לנצל את השיעור הקטן שהתחלף יחד עם שעות טיסה וצבעים מרובים - השיחות והחיבורים האנושיים הם אלו שמחזיקים אותנו כקהילה אחת גדולה בעולם משתנה ורב גוני כזה שאנחנו חיים בו היום.