אני זוכרת את היום הראשון שלי בשיעור נהיגה כאילו היה אתמול. זה היה סיפור של התרגשות, פחד וסקרנות מתערבבים כולם בכוס אחת גדולה של חוויות חדשות. עמדתי ליד הרכב, רגלי רעדו קלות ואיבריי נלחצו בעוצמה בזמן שצפיתי במדריך שלי מסביר לי על כל כפתור ומניע.
התחלתי לנוע לאט על הכביש, ובמרחק קצר מאוד התחלתי לחוש תחושת חופש שלא ידעתי שקיימת בי. כמו ציפור שעפה בפעם הראשונה, הבנתי שהעולם פתוח לפניי וכל מה שצריך לעשות זה להסתמך על עצמי ועל היכולות שלי.
ואז הגיע הרגע המאתגר - פנייה חדישה אחרי סימן עצור. רעדתי בכל הגוף והזיעה החלה לזלוג ממצחי. המדריך הסתכל עליי וענה: "אל תחשבי יותר מדי, פשוט תעשי". רגע אחד קטן שבו הייתי חייבת לשחרר את הפחדים ולתת למנגינה לצאת החוצה. עשיתי את הפנייה וזה פשוט הצליח! הגאווה שהיה בי באותו רגע הייתה בלתי נתפסת.
אם יש משהו שלמדתי משיעורי הנהיגה הוא שיש לפעמים ברגעים הכי מלחיצים שאנחנו מגלים את הכוח שבתוכנו. אם אני יכולה לעבור פניות בשדה הקרב המכונית בעיר המשוגע הזה, אז אולי גם בחיים עצמם אני יכולה להתמודד עם האתגרים שמגיעים אליי.
טיפ שאני יכולה לתת לכל מי שנמצא בדרך ללמוד לנהוג: תהיו סבלניים עם עצמכם ותמשיכו להתנסות עד שתמצאו את הקצב הנכון לכם. גם כשזה קשה או נראה מסובך מדי - תאמינו בעצמכם כי בסופו של דבר אתם אלה שמחזיקים בהגה!
ודבר אחרון - כשהשעה נגמרה ושבתי הביתה באוטובוס, הסתכלתי דרך החלון והרגשתי איך העולם מאחור ייראה לגמרי אחרת עכשיו שאני יודעת לנהוג. החיים הם כביש ארוך ומגוון - רק תלמדו לנווט בו נכון!
