לפני כמה חודשים, עמדתי מול דלת הבית שלי עם מפתח שבור ביד. היה זה יום חם במיוחד, והרגשתי איך כל טיפת זיעה שעוברת על פניי מפרה את שגרת היום שלי. ניסיתי לחלץ את המנעול אך ללא הצלחה. ברגעים כאלה, כשאתה מבין שאין לך מושג מה לעשות, התחושה היא כמו הליכה על חוט צר מעל תהום עמוקה.
פשוט התקשרתי למנעולן מקומי שהומלץ לי על ידי שכנה טובה. בניגוד לדימוי של מנעולן שמגיע במהירות רק כדי לפתוח דלתות וללכת, הוא הגיע עם חיוך רחב וסבלנות אינסופית. הוא לא רק תיקן את הדלת - הוא גם הקשיב לי בסובלנות כשהתחלתי לשתף אותו בחוויות האחרונות שזעזעו אותי: צהריים מתוחים בעבודה, מצבים משפחתיים מורכבים וכל ההתמודדות הזו של פשוט להיות אמא בזמנים כאלה.
ואז הוא אמר משפט שאני אזכור לעד: "לפעמים סתם צריך להפסיק לנסות לפענח הכל ולעשות צעדים קטנים." המשפט הזה נחרת בי וגרם לי לחשוב אחרת על דברים רבים בחיי; לפעמים הפתרונות הם דווקא בפשטות וביכולת להיעזר באנשים אחרים.
אחרי שהוא תיקון את המנעול ופתח לי שוב את הכניסה לבית - המקום שבו אני אמורה להרגיש הכי בטוחה - יצאנו לדבר עוד קצת. גאון אמיתי באומנות שלו ואדם מדהים באופי, הבנתי שבדיוק כמוהו יש אנשים בכל תחום שמשרים אור וחום לכל מי שנמצא בצרה.
טיפ קטן ממני: אם אתם מוצאים עצמכם במצב דומה או בכלל - אל תחששו לבקש עזרה! זה יכול להיות מהמובן מאליו עד שתיהיה זו הדרך שלכם למצוא פתרון לצרות היום-יום.
אז תודה למנעולן ההוא שלא רק פתח אותי מחוץ לקופסה בעניין המפתחות אלא גם לימד אותי משהו חשוב; שלפעמים צריך לתת עדיפות לדברים הקטנים ומעבר לעבודה - העולם שלנו עשוי מאנשים שעושים בו קסמים מדי יום ביומו.