👑⭐⭐⭐⭐⭐
כשהייתי ילד, אחת מהזיכרונות הכי מתוקים שלי היא הביקורים בספרייה המקומית. בשכונה שלנו הייתה ספרייה קטנה עם מדפים עמוסים בספרים ישנים, חלקם היו נראים כאילו עברו דורות של תושבים שחיפשו בהם מפלט מעולם האדמה הקרה והחומרנית. אני זוכר איך עצרתי ליד הדלת עם הריח המיוחד של דפים צהובים ואבק קליל באוויר. כל פעם שפתחתי את הדלת, היה נדמה שאני נכנס לעולם חדש.
אחת הפגישות המשמעותיות שלי הייתה עם ספר שקראו לו "ההרפתקאות של טום סויור". טיילתי בין השורות ושרדתי את ההנאה שבתחושת החירות והנוער שעטפה אותי בתוך הסיפור. ברגע אחד מצאתי את עצמי על נהרות ומקרים מרגשים, והשאר פשוט קרה לבד - הלב שלי החל לפעום להתרגשויות שונות ומדהימות.
בשנים שאחרי, כשהתבגרתי והמציאות התמודדה מול חלומותיי, הספרייה נשארה עבורי מקום מקלט. שנים רבות אני רץ אחרי הזמן ואין לי תמיד רגע למצוא שלווה בין משימות היום-יום. אבל כשאני מצליח לעצור לרגע ולעבור דרך המדפים המוכרים שוב ושוב - אני מוצא שם קסם בלתי נגמר.
עשיתי לעצמי החלטה לא להזניח יותר את היצירה החדשה שמגיעה מהספרים ולהתגבר על התחושה שאין לי זמן מספיק לשבת ולקרוא. אז טיפ קטן שסימנתי לעצמי הוא לקחת לפחות עשרה דקות ביום רק בשביל לפתוח ספר ולהשאיר אותו ליד המיטה או בתיק כדי לזכור כמה העולם עשיר וגדול מעבר לכל מיני מלחמות פנימיות שעוברות לנו בראש.
כל ביקור בספרייה מחדש מחיה בי תקווה ותשוקה לחקור עוד ועוד רעיונות וסיפורים שלא הכרנו קודם לכן. זה כמו מסע אינסופי שבו אפשר לגלות כל יום משהו חדש על עצמנו ועל אחרים.
אם גם אתם אוהבים לקרוא ולא רוצים לפספס את הקסם הזה - קחו איתכם ספר לסוף השבוע הקרוב, אפשר להתחיל בקריאה במסעדה או אפילו בפארק בזמן שתופסים שמש נעימה; כי הספרים הם כמו חברים טובים ששומרים אותנו בעיניים פקוחות אל העולם שמסביבנו.
אז למי שיש ספק אם ללכת לספרייה? לכו! כי במדף הראשון יכול להיות טמון עולם שלם שממתין רק לכם - וכל שעליכם לעשות זה פשוט לפתוח עמוד ולצלול פנימה.
