לפני כמה חודשים עברתי תקופה לא פשוטה. החיים התגלגלו לי לכיוונים שלא ידעתי איך להתמודד איתם - עבודה, מערכות יחסים, כל מה שמסביב לכאורה קרס פתאום לרגעים קשים. החלטתי שהגיע הזמן לדבר עם מישהו שיכול לעזור ואני פונה למטפל.
נכנסתי לפגישה הראשונה שלי עם הרבה חששות, לב רוזן וחושך גדול באף. אבל כמו קסם, ברגע הראשון שהוא התחיל לדבר, הרגשתי כאילו נשמו לתוך הנשמה שלי אוויר חדש. הוא הקשיב לכל מילה שנפלטה ממני, והקול שלו ביסס לי תחושה של הבנה אמיתית.
גם אם זה נשמע קצת קלישאי, גיליתי עד כמה חשוב לדבר על מה שמעיק על הלב. בשיחות שלנו נחשפו רגשות מדחוסים ותחושות שמעולם לא העזתי לשתף אחרים בהם. הוא השאיר לי מקום רב לחלוק - ללא שיפוטיות או לחצים - והשמיע גם תובנות שהעירו אותי לחיים חדשים ואחרים לגמרי.
בתהליך הזה למדתי שיש צורות שונות של טיפול והתמודדות: יש אנשים שיכולים לעזור דרך דיבור ויש כאלה שעושים זאת באמצעות טיפול גוף או יצירה. לדעתי העניין המרכזי הוא הכימיה בינך לבין המטפל; כשאתה מרגיש בנוח לספר לו את הסיפור שלך והכאב שלך, זה שם אותך בדרך healing (בריאות) אמיתית.
אם אתם מתלבטים לגבי טיפול - הייתי ממליץ לתת לעצמכם הזדמנות לנסות להרגיש שוב חי וצמוק בעור שלכם. אתם לא לבד בהרגשה הזאת וזה בסדר להיות פגיעים מדי פעם. תהיו סבלניים עם עצמכם ותמצאו את האדם שיכול להוות לכם עוגן במרחבים הלא נודעים הללו.
מאחל לכם מסע מלא בתובנות ושינויים חיוביים!