לפני כמה חודשים, החלטתי לנסות משהו חדש: להשתתף בסדנת ציור. תמיד חשבתי שאני לא מספיק "אמנותי" לכך, אבל יש משהו בשפע הרגשי שצובע את המציאות שלנו - וזה פשוט היה הזמן שלי לנסות. ביום הראשון לסדנה הגעתי מלא חששות, ומלא אנרגיה בואכה התלהבות.
כשהמדריכה חייכה והזמינה אותנו לצייר את מה שאנחנו רואים מחלון הסטודיו, הרגשתי לרגע כמו ילדה קטנה עם טושים ביד. פתאום מתוך כל החסמים שחששתי מהם, הסתכלות על העולם דרך המברשת הפכה אותי למספרת סיפור. אני זוכרת איך הצבעים רקדו על הקנבס כאילו הם רצו להציג בעיניי את כל הסיפורים שהחיים סיפרו לי - רגעים של אושר, כעס, אהבה ואובדן.
בהמשך השבועות גיליתי שלא מדובר רק במיומנות טכנית של ציור; זה היה יותר מזה. למדתי לשחרר רגשות ישנים שביקשו לצאת החוצה כמו צבע spilling out of a can... ברגעים האלה שבו חוויות החיים התחברו לכל כך הרבה יופי ונפלאות שלא יכולתי לדמיין לפני כן.
טיפ קטן שאני יכולה לתת ממקום של ניסיון אישי: תישארו פתוחים וחופשיים כשאתם יוצרים. אל תשפטו את עצמכם במהלך העבודה - פשוט תנו לדברים לצאת כמו שהם מגיעים. אף אחד לא אומר לכם איך חיים אמנותיים צריכים להיראות או להרגיש; אלא אתם בלבד מגדירים את המשמעות שלכם ביצירה ובחיבור שלכם לעולם מסביבכם.
מאותו ערב קסום בסטודיו ועד היום אני מציירת כמעט כל שבוע ואין דבר שמעורר בי יותר תחושות חיוביות מאשר לחזור הביתה עם קנבס רווי בצבעים ובסיפורים שהוצאתי מעמקי הלב שלי. אולי זו ההתחברות ליצירה שפשוט עושה לנו טוב בלב ובנפש - וזו ההולכה שלנו קדימה לעבר עוד ועוד יצירות מרגשות.
אז אם אתם חושבים על להתחיל ליצור - עשו זאת! ולא משנה באיזה אמצעי: צביעה, צילום או אפילו כתיבה - עולם האמנות מחכה לכם בכל מקום; הוא שם כדי להזכיר לנו מי אנחנו באמת ומה חשוב בחיינו.