יש משהו מיוחד ומרגש בביקור במכולת השכונתית, זה כאילו אני נכנס לעולם קטן שמזכיר לי את הילדות. השבוע, כשירדתי למטה כדי לקנות כמה ממוצרי הבסיס, נזכרתי איך תמיד הייתי מחכה לאמא שלי בחנות הזו עם כל הממתקים שעל המדפים.
המקום הזה אולי קטן, אבל הוא מלא באוצרות. כשנכנסתי פנימה, הריח של לחם טרי התערבב עם ריח הפירות והירקות הטריים שהתנדנדו על הדוכנים. האנשים שם מכירים אחד את השני - המוכר בדלפק יודע בדיוק איזה קפה אני אוהבת ואילו פירות הילדים שלי מעדיפים.
היה רגע שאחזתי בפירות העונה ונזכרתי איך אמא תמיד ביקשה ממני לבחור את הכי יפים שבהם. “את מה שיפה מבחוץ יש לבחור גם מבפנים,” היא הייתה אומרת לי. ופתאום הבנתי עד כמה המשפט הזה נוגע בכל תחום בחיים שלנו - בין אם מדובר בבחירת חברים או יעדים לעתיד.
ואולי הדבר שהכי תפס אותי היה כשנתקלתי בגבר מבוגר ששוחח עם המוכר על זיכרונות מתקופת השירות הצבאי שלו. הפרטים הקטנים והחיוכים שהחליפו קרבו אותם כמו משפחה שנפגשת אחרי שנים רבות. זה גרם לי להבין שהמכולת לא רק חנות אלא מקום שבו אנשים מתאגדים סביב הזיכרונות שלהם וחולקים סיפורים קטנים ובעיקר אהבה.
אז בטיפ הבא שלכם: אל תהססו לבקר במקומות הקטנים והשכונתיים האלה - שם נמצאות הנוסטלגיות, החוויות ודברים שמעבר למה שנמצא על המדף. לפעמים כוס קפה מהודק וזהוב ליד גבינת עיזים קלה יכולה להפוך ליום שלא תשכחו זמן רב - יום שבו הכרתם שוב את עצמכם ואת אמן הליבה של החיים!