לפני כמה חודשים, גיליתי עד כמה משמעותי יכול להיות הוטרינר עבור החבר הכי טוב שלי - בון, הכלב השובב והחמוד שלי. כמו כל בעלי הכלבים, אני חווה לא אחת את המתח סביב הביקורים אצל הוטרינר. זה תמיד מתחיל עם ההכנה: מכניסים אותו לרצועה, מוודאים שהכלבו-קולר נקי ומעבירים בראש את רשימת השאלות.
ביום הביקור במיוחד, בון היה חששן ולא רצה לעזוב את הבית. בניסיון להרגיע אותו לקחתי איתי צעצוע אהוב שלו - פנדולין הרך שמלווה אותו בכל מקום. כשנכנסנו למרפאה והמלצרית דיברה אליי בחמימות ואמרה לי ש"הכלב שלך מדהים", התחלתי להרגיש שאני לא לבד בסיפור הזה.
אך מה ששינה לגמרי את התחושה שלי היה מציאת הכימיה עם הוטרינר עצמו. מיד כשהגענו לחדר הטיפולים, הוא התקבל בחביבות וצחקוקים תוך כדי שהוא מלטף את בון ונותן לו זמן להכיר עליו את המקום. הוא דיבר בשקט ובסבלנות על המצב של בון ודאג להסביר לי כל פרט בצורה מאוד נגישה וברורה.
באופן אישי נדהמתי לגלות כמה חשוב להיות בגובה העיניים גם כשזה מגיע לבריאות של בעל חיים. זה לא רק מקצוע עבורו; זה עולם מלא באחריות ואמונה שאפשר לטפל ולדאוג לכל יצור חי בצורה נכונה ואוהבת.
וכאן אני רוצה לשתף במשהו נוסף: אם אתם מוצאים עצמכם מתוחים לפני ביקור אצל הוטרינר או אם אתם מבינים שיש בעיה בריאותית עם החיות שלכם, תשמעו על תחושותיכם ותשתפו גם בעצמכם - זה יקל עליכם ועליהם. לפעמים עזרה קטנה יכולה לשנות הכול.
כשיצאנו משם לאחר טיפול קצר ויעיל (כעבור 20 דקות), הרגשתי שסוף סוף יש לי שקט נפשי לעולם הבריאות של בון - וכמה שזה חשוב לכולנו להיות בטוחים ובוטחים במישהו שבידיו אנחנו סומכים על הבריאות של אהובי ביותר.
אז בפעם הבאה שאתם מזמנים תור לוטרינר או חושבים שוב אם כדאי לבדוק משהו - זכרו שהצטיידתם בכוח האמוני הזה מקרקע המציאות שחייבת לבוא קודם כל מתוך אהבה אמיתית וחיבור רגשי.