לאחרונה מצאתי את עצמי מהרהר על הדרך שעשיתי בעבודתי בחברת תוכנה. זה התחיל עוד בזמן הלימודים באוניברסיטה, כשהחלטתי להיכנס לעולם הקוד והאלגוריתמים. אז חשבתי שזה הכל בעצם - לדבר עם מחשבים ולבנות דברים מתוך שורות קוד. אף פעם לא דמיינתי עד כמה המפגש האנושי יהיה משמעותי.
כשהגעתי למשרה הראשונה שלי, הבנתי שהכל ברגעים האלו שבין השורות. אני זוכר את הפגישה הראשונה עם הצוות שלי; היינו צוות קטן, כולנו מלאי תשוקה ורעיונות. וכל אחד הציע משהו אחר - מפיתוח חדשני ועד פתרון בעיות יומיומיות. פתאום הבנתי שהרעיון של חברות תוכנה הוא הרבה יותר מסתם לכתוב קוד - מדובר על עבודה משותפת וכימיה בין אנשים.
עם הזמן למדתי שאחת המתנות הגדולות ביותר שאני חושף לעצמי היא ההקשבה לאחרים. כולנו מגיעים מרקעים שונים, מביאים עקרונות וטכניקות שונות לשולחן העבודה, ומה שמדהים הוא שכשהביאו אותנו ביחד - הצלחנו לבנות משהו שעולה על כל סביר בדמיון שלי.
אני זוכר רגע בו התמודדנו עם פרויקט מאתגר במיוחד. בשעות המאוחרות בלילה ישבנו יחד סביב שולחן העבודה שלנו, חורגים ממסלול העבודה הרגיל ומתחילים לשאול שאלות אחת את השני: "האם ניסית לפתור את הבעיה הזו בדרך אחרת?" או "מה אם נלך בכיוון הזה ונבדוק?" תהליך החיפוש הזה גנזל מבעד לשיחות קלילות על האתגרים האישיים שלנו מחוץ למסך והציב אותנו בתפקיד של חברים ולא רק קולגות.
וזה בדיוק הטיפ שאני רוצה לחלוק איתכם: אל תתמקדו רק בקוד עצמו או בפתרונות טכנולוגיים - הכל מתחיל מהאנשים שסביבכם. האפשרויות מוגבלות אך ורק לדמיון שלכם וליכולת שלכם להקשיב ולהתחבר לאחרים.
אז בפעם הבאה שאתם עובדים בצוות חדש או באימון פיתוח אישי שלכם - עצרו לרגע ושימו לב לכל אלו שסובבים אתכם . תשמעו אותם ותראו איזה קסם יכול להתפתח כשכולם עובדים יחד במטרה משותפת.
בתוך עולם הטכנולוגיה העשיר שיש לנו כאן בישראל, אי אפשר לפספס את העובדה שחברות התוכנה הן קודם כל מקום לחיבור בין אנשים וגידול הדיאלוג ביניהם - וזו המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לקחת איתנו בכל שלב בקריירה שלנו.
