היום אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שהייתי שותף לה לאחרונה בחנות חיות. עברתי בצמוד לבית שלי וראיתי שלט גדול שמזמין אנשים להכנס ולגלות עולמות חדשים בבני משפחתנו עם ארבע הרגליים. הגוף שלי אמר לי "נכנסים!" והלב שלי כבר דמיין אלף דברים.
אז נכנסתי לחנות, האוויר היה מלא בריחות המזון הטרי, צעצועים צבעוניים היו מפוזרים בכל מקום והתמונות של כלב וחתול על הקירות הכניסו אותי מיד לאווירה. ובתוך כל העושר הזה, פתאום ראיתי אותה: גורה קטנה עם פרווה רכה כמו בד של פוך ועיניים בורקות כמו כוכבים בלילה. היא פשוט ישבה שם וזיהתה אותי - כאילו העולם סובב סביבה ורק אני והיא קיימים.
זה גרם לי לחשוב על הקשרים שאנחנו יוצרים עם בעלי חיים. הגורה הזו הייתה שם במשך ימים רבים בלי שאף אחד לקח אותה הביתה, ואני תהיתי איך זה יכול להיות. היא הייתה מתוקה ומלאה באהבה לתת - אז למה אף אחד לא לקח אותה?
בסוף החלטתי להביא אותה איתי הביתה - ושם התחילה המסע שלנו יחדיו. כן, היו קשיים: ניסויים בעידוד התנהגויות טובות ואימוני בסיס שאת חלקם למדתי בעצמי דרך ניסוי וטעייה (או יותר נכון לומר הרבה טעיות), אבל כל מגע וכל רגע שלה להראות לי אהבה החזיר לי אינספור פעמים את מה שנתתי.
אם יש משהו שאני לוקח מהחוויה הזו זו ההבנה שכל בעל חיים הוא עולם בפני עצמו שממתין לידינו להתקרבות ולהכרה בו. אם אתם מחפשים חבר חדש או מתכננים לקחת כלב/חתול משומש - תדעו שיש המון שואלים אודותיכם בסביבה וחונכים מרובים בתהליך הזה שיהפכו אותו למיוחד מאוד!
וטיפ קטן לסיום: כשאתם הולכים לחנות חיות ויש לכם זמן פנוי לשבת מעט ליד הכלבים מחשבו גם לקחת תשומת לב מהלך כדי לראות מי מבקש אתכם הכי חזק בלב - לפעמים האוהדים הגדולים ביותר הם הפחות נראים לעין!