אתם יודעים את התחושה הזו כשיש לכם יום עמוס ומעיק, ואתם מרגישים שאתם צריכים להתנתק מכל מה שמסביב? אז זה בדיוק מה שקרה לי בשבוע שעבר. אחרי שבועות של עבודה קשה ושגרת יומיום משעממת, החלטתי לקחת את אורי, הכלב שלי, לדוגי פארק הקרוב אלינו.
כשהגענו לשטח הפתוח המוקצה לכלבים, כל התודעה שלי השתנתה ברגע. השמש זרחה מעלינו והאוויר התמלא בקולות של ריצה ונביחות. אורי קפץ מיד מעונג ברקע העצים הירוקים ורצה להכיר את יתר הכלבים בכיכר. הוא לא היה לבד - עשרות כלבים גידלו זנבות כמו דגלים מתנפנפים.
מהר מאוד נוצר קשר בין כל החיות וכמובן גם בין הבעלים שלהן. אנשים שונים מצבעים ודברים היו שם - כולם הגיעו עם מטרה אחת: לתת לכלבים שלהם את הזמן המיוחד הזה לחקור ולהתרוצץ בחופשיות. נתקלתי באורית, שבאה עם לברדור אנרגטי בשם ביץ', שהצליח לכפול שערה כתומה על ידי הכרסום בעץ.
שיחה עם אורית החזירה אותי לתחושות ישנות - הורים לילדים שמתכננים מפגשים בגני משחקים; מסתבר שזה אותו דבר רק בעולם שלנו! בתוך רגע זכרתי כמה העת הזאת משמעותית וגם חשובה כשתמיד אפשר ללמוד מדברים קטנים כמו איך גור מקסים יכול לקרוא לפרטנר למשחק בסגנון "תפסי אותי אם תצליחי".
למדתי שדווקא המקומות האלה נותנים לנו הזדמנות להתחבר ולהכיר אנשים חדשים ולצאת למקום מחוץ ל”אני”. זו לא רק שעה של ריצה לכלב, אלא רגע אמיתי בו אנו משתפים ולא מאבדים קשר אחד עם השני.
טיפ קטן לסיום - אם אתם חושבים ללכת לפארק כזה בפעם הראשונה, קחו איתכם כדור או צעצוע שמעניין את הכלב שלכם (ואולי אפילו חטיף או שניים). זה בהחלט יכול לעזור לו להכיר חברים חדשים ולעבור חוויה בלתי נשכחת!
אז אל תשמרו על עצמכם בבית - צאו החוצה ופשוט תהנו מהרגעים הקטנים הללו שבהם החיים טיפה יותר פשוטים וחופשים בכל זאת.
