אני זוכר את הרגע שבו התקנתי את מערכת המצלמות בבית. מאז שיצא לי להיות חשוף לחששות שקשורות לאבטחת הבית, הייתי משוכנע שהתחושה הזאת היא חלק מהחיים. זה היה אחרי שמישהו בשכונה שלנו נגנב לו האופניים, ואני החלטתי שאני לא רוצה לחכות שזה יקרה גם לי.
בהתחלה, כשהייתי בוחר את המערכת המתאימה, התלבטתי בין כל כך הרבה אפשרויות. יש כאלו שאומרים שצריך ללכת על הכי טוב שיש, וכאלה שטוענים שלפעמים הפשטות מנצחת. בסוף הלכתי על פיתרון ביניים - מצלמות עם אפשרויות הקלטה באיכות טובה, אבל בלי להכנס להוצאה של רכישת מערכת מתקדמת מדי.
את ההתקנה עשיתי בעצמי - זה היה מסע מיוחד בפני עצמו! היו רגעים שבהם תפסו אותי בטעות בעדשה מכוסה בניילון פה ושם או שכמעט נפלתי מדרגש גבוה בזמן שניסיתי לכוון מצלמה בפינה לא נגישה. אני מודה לפעמים שזה יכול להיות מביך לספר לחברים איך הפכתי לצילום עצמי תוך כדי עבודה!
אבל ברגע שהמערכת הייתה מוכנה והמצלמות נדלקו - הרגשתי תחושת שלווה שלא הכרתי לפני כן. פתאום ידעתי שגם אם חלילה יקרה משהו ממש רע - יהיה לי מה להעיד עליו אחר כך.
חודש לאחר מכן קרה מקרה יוצא דופן כששומעים במצלמות רשרוש בצהריים. קפצנו כולנו לראות מה קורה ונתקלנו בשכן שמזיז דברים בחנייה שלנו בטעות! הוא חשב שהוא עוזר לנו לגרור כמה כלי עבודה לשיפוץ שהוא עושה אצל עצמו - וזה פשוט גרם לכולנו לצחוק ולהרגיש מחוברים יותר כחברה.
אז הטיפ שלי? אל תחששו מכל הג'אנק טכנולוגי הזה - לפעמים מדובר בכלים שיעזרו לכם להרגיש בטוחים יותר ולא פחות חשוב מזה - עודד קשרים עם השכנים שלכם דרך הדיאלוג הצוחק הזה שנוצר סביב המציאות היומיומית שלנו.
סופו של דבר הבנתי שגם אם אבטחה היא חובה, היא יכולה גם להיות מקור לקשרים עמוקים ופשוט מצחיקים מאוד!