לאחרונה מצאתי את עצמי מסתובב בשוק האוכל המקומי, והחוויה הייתה כמו מסע אל תוך עולמות שונים. השוק היה עמוס בריחות ומראות שהציפו אותי בזיכרונות ילדות: הלחמים הטריים מהמאפייה של אברהם, הירקות הצבעוניים מהדוכן של מרים, והשום הנאסף מדי שבוע באותה פינה. איזו תחושת חיות!
באחד הביקורים שלי שם, התיישבתי ליד דוכן קטן שמכר פלאפל על טהרת המסורת. המוכר, איש מבוגר בשם יוסי, חייך אליי בהכרת תודה כשביקשתי ממנו מנה אחת. הוא התחיל לספר לי על המתכון שהוא עובר מדור לדור במשפחה שלו, ועל הדרך שבה הכין את הפלאפל מאז שהיה ילד קטן - צמוד לאמו בתהליך הקסום הזה.
כשקיבלתי את הפלאפל בידיים, הרגשתי כאילו אני נוגע במשהו מעבר למנה עצמה; זו הייתה תמצוגה של אהבה והשקעה בחומרים פשוטים אך איכותיים. כל ביס היה כמו סיפור שלא נגמר; החומוס הקרמי, הטחינה הסמיכה והחריף שהוסיף לו רעננות מיוחדת היו שילוב מושלם שהזכיר לי גם את המטבח של סבתי.
טיפ שאני רוצה לשתף מתוך החוויה הזו - לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה לקחת צעדים קטנים כדי להרגיש מחוברים שוב למקורות שלנו ולמסורת התרבותית שסביבנו. אל תפחדו לגשת לאנשים בשוק האוכל ולשמוע מהם סיפורים; או להתחכך באותן משפחות יודעות דבר כשהן חולקות איתכם מתכונים בסודותיהם הדקים.
שוק האוכל הוא הרבה יותר מאשר המקום לקניות - הוא מקום לגלות קשרים ולעורר זיכרונות שעברנו בנעורינו או בצעירותנו. בפעם הבאה שתגיעו לשוק כזה או אחר, תיקחו לכם רגע לעבור בין הדוכנים ולהקשיב לצלילים ולריחות מסביב. תתייחסו לכך כהזדמנות לחוות מחדש משהו מיוחד ובעל משמעות באמת לחייכם.