לפני כמה חודשים, אני זוכרת את הרגע שבו החלטתי שאני צריכה לשנות דברים בחיי. הייתי כל כך עייפה מהמחשבות שהסתובבו לי בראש, ותוהה למה אני מרגישה תקועה ולא מצליחה להתקדם. אחרי אין ספור חיפושי פתרונות בקבוצות ובפורומים שונים, הגעתי להבנה שזה הזמן לפנות לתרפיסט.
במפגש הראשון שלי עם תרפיסטית מקסימה בשם תמר (שמה בדוי), התיישבתי מולה בחדר פשוט ונעים, מלא באור טבעי ועם ריחות של תה צמחים בעוויר. היא חייכה אליי בשלווה ואמרה: "זה בסדר לבקש עזרה." המשפט הפשוט הזה נחרת בי. תחושת הקבלה והמקום הבטוח שצמח שם אפשרו לי לדבר על דברים שלא העזתי לחשוב בהם.
זו הייתה התחלות העבודה שלי עם עצמי - לגלות מי אני ומה צרכיי האמיתיים. במהלך השיחות שלנו גיליתי היבטים חדשים בעצמי - פחדים ישנים שקברתי בעמקי הנשמה שלי וחלומות ששכחתי לחלוטין שכיוונתי אליהם פעם. אני זוכרת את הפעם שבה סיפרתי לה על חלום הילדות שלי להיות אמנית. כשהיא שאלה אותי מה עצר אותי מלנסות להגשים אותו עכשיו, פתאום הרגשתי דמעות מתערבבות עם חיוך - ההכרה בכך שהיא באמת מצאה את המקום הנכון בלבי.
אם אתם מתלבטים לגבי טיפול או אם גם אתם מרגישים קצת אבודים בעולם הזה, אני ממליצה לכם על הדרך הזו. תנו לעצמכם הזדמנות להתמודד עם הכאב ולהעז לחפש תשובות מעבר למוכר ולידוע. טיפ קטן שלי - כשאתם מגיעים למפגש ראשון (או לכל מפגש), פשוט בואו כמו שאתם, בלי מסכות ובלי כיסויים; ככה תוכלו לקבל את המענה האמיתי לצרכים שלכם.
כל מפגש הוא כמו מסע חדש בתוך עצמכם, ובסופו אולי תמצאו חלקי פאזל שנראו חסרים במשך שנים רבות. ומעל הכל - אל תשכחו שמותר וגם חשוב לבקש עזרה מדי פעם; כולנו אדם בפני אדם והדרך לא תמיד קלה לבד.