לפני כמה שנים, כשהבן שלי היה בכיתה ח', הוא פתאום התחיל להאבק במתמטיקה. אני זוכרת את השיחות הלחוצות שהיה לנו בלילה: "אמא, אני לא מבין כלום! זה לא הגיוני!" הלב שלי התכווץ כשראיתי אותו מתוסכל ועם עיניים זורמות דמעות. בבת אחת קלטתי שאני צריכה לעזור לו, ושאם יש משהו שיכול לשנות את הסיטואציה - זה מורה פרטי.
לאחר חיפושים רבים והמלצות מחברים, פגשנו את יוסי. הוא היה מורה צעיר עם חיוך רחב ועיניים מלוכדות בביטחון. בפגישה הראשונה תיארתי לו את הקשיים של הילד שלי ותהיתי באיזה אופן הוא יכול לסייע לו. יוסי רק חייך ואמר שהוא מאמין שהפתרון טמון בהבנה ובאהבה לחומר הלימוד.
היינו סקרנים לראות איך זה יתפתח. הצוות שלנו החל להכין שיעורי בית ובכל שבוע התקיימו שיעורים אצלנו בבית. לרגעים היו לי ספקות אם החלטה זו באמת נכונה, אך מהר מאוד דברים התחילו להתבהר: הבן שלי התחיל להבין מושגים שהוא חשב שמחוץ להישג ידו, וכל הצלחה קטנה שלו החזירה לו בוודאות חלק מהאמון בעצמו.
כשהיה מגיע יום רביעי בשבוע - יום השיעור - הבית התמלא באנרגיות חדשות. הם לקחו הפסקות כדי לדבר על נושאים שאינם קשורים למתמטיקה וכך נוצר ע rapport אמיץ ביניהם. מערכת היחסים הזו הכניסה מוטיבציה שלא הייתה שם קודם לכן ולמדתה שהלמידה יכולה להיות כיף ולא רק משעמם כמו שנראה לפעמים.
בסופו של דבר, השינוי המשמעותי ביותר לא קרה רק מבחינה אקדמית; הבן שלי למד לבקש עזרה ולהעז להתמודד עם האתגרים שלו בחיים באופן כללי יותר טוב! למרות שכעת הוא כבר בתיכון ויש לו הרבה יותר אחריות בלימודים - עד היום אני רואה בו ילד מוכשר המוכן ללמוד ולצמוח בכל תחום שתבחר.
אז אם אתם מתלבטים האם להביא מורה פרטי או לא? תעשו זאת! לפעמים אפילו קצת תמיכה אישית יכולה לשנות חיים ולתת לילדים שלנו הזדמנות לצמוח בדרכם שלהם.