לפני כמה חודשים החלטתי שאני רוצה לרענן את הבית שלי. לא חשבתי על שיפוץ גדול או לוחות ברזל, אלא פשוט על נגרות - להביא את הטבע פנימה באיזו דרך חמה ואישית. כל מה שנדרש היה קצת עץ, קצת יצירתיות והרבה סבלנות.
הלכתי לסניף קרוב של חומרים לנגרות ובחרתי לי כמה קורות עץ אורן מרשימות. בשלב הזה כבר התרגשתי כאילו אני עומד לקבל תינוק חדש. כל פיסת עץ היא עולם בפני עצמו, עם צורות וסימנים שלא נגמרים, ועולות בי תחושות של חיבור עתיק עם האדמה והטבע שסביבנו.
בערב שישי אחד, עטפתי את עצמי בבגדים שקצת פחות אכפת לי מהם - אתם יודעים, אלה שאתם משתמשים בהם כשאתם מכתימים בטעות או משאירים סימני צבע בכל מקום - וניגשתי לעבודה. זה התחיל בפרויקט קטן: מדף לסלון שהייתי יכול להציג עליו ספרים אהובים ותמונות משפחתיות.
לא צריך להיות מומחה כדי להבין שזה לא היה קל כמו שזה נשמע; ניסיתי לחבר קורה אחת לשנייה גם אחרי שהראש שלי היה מלא בעייפות יומית ובדיוק אז פגש אותי הרגע ההוא שבו הבנתי שאולי כדאי לקחת הפסקה ולנשום עמוק. וזה בדיוק מה שעשיתי - לקחתי כוס תה מתובלת ונעמדתי ליד החלון לטפח את המחשבות שלי. איך הכנת משהו בעצמך יכולה למלא אותך בעודף חיובי? איך התחושה של ליצור במו ידיך יכולה לגרום לך להרגיש כמו ילד שוב?
בסופו של דבר, המדף יצא נהדר! הגאווה הייתה עצומה ולא רק מבחינת התוצאה הסופית אלא גם מהמחשבה שמישהו יכול לראות אותו יום אחד ולהרגיש השראה לעשות משהו דומה לבד. עכשיו יש לי חלק מהבית שעבר תהליך אישי ואני יודע שגם אם הייאוש שהיה לפני כן הורעף עליי - העצים סיפרו לי סיפור אחר לגמרי.
אם יש טיפ שאני רוצה לשתף הוא לפעמים לעצור לרגע ולקבל השראה מהם עצמם - מהעצי המדהימים האלה שמשמשים לנו חומר גלם לדברים הכי אישיים ומיוחדים שלנו בבית! אל תפחדו להכנס למקום הזה ולהתחיל ליצור - אולי בסוף זה יוביל לתהליך מרגש שתמיד חלמתם עליו!