אני זוכר את הפעם הראשונה שהלכתי לדוגי פארק עם הכלב שלי, רקס. כל כך התרגשנו שנייה לפני שיצאנו מהבית - הוא רץ סביב, נובח ושולח לי מבטים כאילו שאל “מתי יוצאים?” כשהגענו לשם, הרגשתי את האנרגיה החיובית באוויר. כמה כלבים קיבלו אותנו בפתיחות ובשמחה, והמשחקים התחילו כמעט מיד.
זה היה כמו מסיבת סיום שכיתה שלמה חיכתה לה. ההרגשה היתה מדהימה - אני יכול לדמיין את המחשבות שלנו התערבבות בחוויות שונות: להעיף כדור אחד, לרוץ אחרי שניים אחרים מתחרים על העצם הכי צבעוני בפארק, ולפני שידעתי זאת - גם אני מצאתי חברים חדשים בין הבעלים האחרים.
כל הבא בתור היה מעניין: הייתי צריך לדבר עם מישהו ממקום אחר בארץ שסיפר על הדרך בה אימץ כלב שלא ממש ידע איך להתנהג וחינך אותו בסבלנות ובאהבה. זה הזכיר לי עד כמה המסע הזה משותף לכולנו; אהבה לכלבים היא דרך בלתי סופית להתחבר ולהשתף חוויות ומומנטומים.
והטיפ שלי? אל תהססו ללמוד מאחרים! בכל פעם שאתם מגיעים לפארק ולא משנה באיזו שעה ביום או מה מצב מזג האוויר - היו פתוחים לשיחות עם בעלי הכלבים האחרים. הם יכולים לתת רעיונות נהדרים לטיפוח וטיפול בכלובים שלכם וגם תוכלו לגלות דרכים חדשות לגוון את הפעילות איתם בבית.
בסוף היום, המפגש הזה פתח לי דלת לעולם חדש שבו אני מפגיש לא רק את רקס עם חבריו החדשים אלא גם אותי ואת בעלי הכלבים והחיים שלי הפכו להיות הרבה יותר עשירים ומלאי משמעות בזכותיהם. אז אל תפספסו את ההזדמנות הזו - ובעיקר זכרו שבדוגי פארק יש מקום לכולם!
