בשבוע שעבר יצאתי לשוק האוכל בשכונה שלי, וזו הייתה חוויה שהזכירה לי כמה חשוב לחזור למקורות. השמש שפכה קרני אור חמימות על הדוכנים, הריחות שוטפים את האוויר בתערובת של תבלינים, ירקות טריים ולחמים שנאפו זה עתה. אני זוכרת את הימים שבהם אמא שלי לקחה אותי איתה לשוק הזה כשהייתי ילדה קטנה. אז, כל מה שאני הייתי רוצה היה לאכול רק את הירקות המבושלים שלה ואת הפרגיות שהיא הכינה בחגיגות משפחתיות.
והפעם? החלטתי לנסות משהו חדש - פיתות ממולאות בשר עם טחינה ורוטב חריף שמסתובבות בין דוכן לדוכן. כשעמדתי בתור, גיליתי שאין כמו לדבר עם המוכר העתיק שמספר סיפורים על מתכונים שהעביר מאב לבן. הוא דיבר על התרבות ועל המשמעות של אוכל בתור כלי לאחד אנשים ולא רק כמקור sustenance.
לקחתי ביס בפיתה החמה ולא יכולתי שלא להרגיש כאילו התשוקה שקיבלה חיים בתוך הלחם החם והעסיסי חדרה ישר לליבי. באמת שיש משהו קסום באוכל - הוא מחבר אותנו לרגעים טובים ומשפחה, לזכרונות ולמקומות רחוקים.
טיפ קטן שלי: כשאתם קונים מהשוק, אל תתפשו רק את המראה או הטעם - דברו עם האנשים מאחורי הדוכנים! הם לא סתם מוכרים; כל אחד מהם נושא סיפור חיים עשיר ומיוחד שנוגע במשהו הרבה יותר עמוק ממה שאנחנו רואים בעיניים שלנו.
אז בפעם הבאה שאתם חושבים לצאת לשוק אוכל מקומי שלכם - קחו איתכם קצת זמן להקשיב לסיפורים מסביב לאוכל שלכם. כי לפעמים, הטעמים הכי פשוטים יכולים לייצג עולם מלא של חוויות ואנשים מדהימים.
אני חוזרת הביתה עם שקית מלאה בטעמים חדשים וחיוך רחב על הפנים - תודה לך שוק אוכל!