לפני כמה שבועות יצאתי עם חברה טובה שלי לחפש את הקסם של תל אביב. אחרי חיפושים אינסופיים ברחובות הצפופים, הסתכלנו אחת על השנייה בחיוך שהקנה לי תקווה - ופתאום כמו מתוך סרט, גילינו מסעדה קטנה ונחמדה בבן יהודה. "דיווה" קוראים לה, ואני חייבת לומר שהיא לחלוטין עונה על השם.
נכנסו פנימה וריח התיבול והפיתויים פשוט הסיע אותנו אל שולחן קטן ומקסים ליד החלון. יש משהו מיוחד באווירה הזאת - כשאתה יכול לראות אנשים עוברים סתם ככה למולך, כל אחד עם הסיפור שלו. התיישבנו והתחלנו להזמין מנות שאפשר רק לחלום עליהן: פטה כבד עשוי ביד אומן ולחם מחמצת טרי שקורא לך ללקק את האצבעות.
במהלך הארוחה דיברנו על החיים - איך לפעמים אלו הדברים הקטנים שמתבלים את היומיום שלנו בכיף ובשובבות. נזכרתי ברגעs העבר כשיצא לי לאכול בפינות אוכל קטנות בשוק מחנה יהודה או במזרח ירושלים; היכולת של אמא שתיכננה הכל נכון כדי שכל טעם יהיה בדיוק כפי שהוא צריך להיות בנישואיין המושלם בין תבלינים לסיפור אישי.
אז הנה טיפ שאני רוצה לשתף: אל תפחדו להתנסות במקומות חדשים! גם אם זה נראה קצת מוזר או לא זורם לכם בדרך כלל, הרבה פעמים אתם מגלים שהאהבה לאוכל חדש יכולה לרגש וכמו לזוגיות טובה - הייתם מתפתחים יחד.
וכשנגמרה הארוחה ואנחנו שוחחנו עם בעלי המסעדה - זוג מקסים ממש שלא רצה לרווח אותם בשיחה שלהם על מה שהם מטגנים קודם - הבנתי שיש פה יותר מאשר סתם אוכל טוב. יש פה חלומות שנרקמים בעבודת יד והשאיפה ליצור משהו ייחודי בכל יום מחדש.
אני קיוויתי לגלות טעמים חדשים ולטעמי מצאתי חברויות חדשות ושיחות עמוקות בין ביס לביס. אז בפעם הבאה שאתם יוצאים למסעדה או לקפה, זיכרו להקשיב לסיפורים שמגיעים מהצלחות שבצלחת שלכם ולא רק לטעמים עצמם.
בתיאבון!