כשהבאתי הביתה את ג'ינג'י, כלב הגולדן רטריבר שלי, לא ידעתי למה לצפות. הוא היה תינוק בן כמה חודשים, עם עיניים גדולות ומלאות סקרנות. אבל כמו שלמדתי מהר מאוד - גם התשוקה הטבעית שלו להשתובב ולחקור באה עם אתגרים לא קטנים.
יום אחד החלטתי לקחת אותו לפארק הקרוב לביתנו. על פניו, זה נראה כמו רעיון נפלא: מקום פתוח, אנשים אחרים וכלבים לשחק איתם. אלא שמהר מאוד גיליתי שהוא שוכח מה לכל הטבע הזה מיועד - הוא היה יותר עסוק במירוצים אחרי ציפורים ופחות בזה להיות לידו או להקשיב לי. התסכול הלך והתרקם.
אז במקום להתייאש ואפילו לחשוב לפעמים שהבעיה היא בו (או בי), החלטתי לגשת לזה בצורה אחרת. פניתי למדריך אילוף ונפגשנו יחד לסשן ראשון. המדריך הסביר לי שיכולת האילוף נוגעת יותר ליחסים בינינו מאשר לכללים טכניים שאפשר להשיג מאלף מקצועי.
במהלך הפגישה הראשונה למדתי איך לחזק את הקשר בינינו באמצעות משחקים ופרסים חיוביים ולא רק פיקודי משמעת יבששים. יצאנו לרגל זה לסשן אימון בפארק בשבוע שלאחר מכן וכבר שם ראיתי שינוי קטן - במקום לברוח ממני אל היער מכיוון לתפוס ציפור ממנה קיבל גואה גדולה שמוודאת שכל המלחמות בעולם יכולות להתחיל בתוכה המחוננת הזו ירויה “לעולם חיה” כזאת שנראה שהיא רק עפה על עצמה, הוא החליט להשאיר אותי בחזרה במשחק התאמן אותיות!
מאותו רגע ועד היום אני יכול להגיד שהעבודה שלי הייתה הרבה יותר מעצימה ממה שחשבתי: אני גיליתי עליו דברים חדשים והוא לימד אותי רבות על עצמי והכי חשוב - דאגה אמיתית אחת לשנייה.
אז אם אתם מתמודדים עם האתגרים של אילוף הכלב שלכם, זכרו שזה לא סוף הדרך; זו הזדמנות לבניית מערכת יחסים עמוקה ומשמעותית יותר עם החבר הכי טוב שלכם - פשוט היו סבלניים, קחו נשימה ושחקו ביחד!