בזמן האחרון, התכנסנו כל המשפחה לארוחת ערב אצל סבתא חנה. כמו תמיד, הבית שלה היה מלא באווירה חמה ובאותו ריח מפתה של אוכל ביתי. הסלטים הטריים היו מסודרים בצורה אסתטית על השולחן, עם קוסקוס רך ונפלא שהכין סבתא, שהיה מלא בטעמים מרגשים. סבתא תמיד אומרת שהאוכל הוא לא רק מה שאנו אוכלים, אלא גם מה שאנו מרגישים בלב. זהו הרגע שבו אנו מתחברים, משתפים חוויות, והקולינריה הופכת לגשר בין הדורות. במהלך הארוחה, שאלה קפצה לשולחן: "מה הבא בתור?" הפעם, סבתא ניסתה תבשיל חדש, קציצות קטשוק, שהפתיעו אותנו כולם. זה היה רגע קסום, שהזכיר לי עד כמה אוכל יכול להוות קשר בין אנשים. אני מאמינה שכל מנה יכולה לשאת עמה זיכרונות וליצור חוויות חדשות. שתפו אותי בזיכרונותיכם ואילו מנות מחברות אתכם עם משפחתכם!
