נכנסתי לספרייה המקומית בשבוע שעבר, אחרי שנים שלא הייתי שם. האור הרך שנשמץ מהחלונות הגדולים, ריח הדפים הישנים שהוחלפו לעיתים רחוקות וצלילי השקט שמולאו רק במגע עדין של דפים מתהפכים - כל אלה גרמו לי להרגיש שאני חוזר הביתה.
מצאתי את עצמי נוגע בכמה ספרים ישנים שזכרתי משנות ילדותי. אחד מהם היה "היה היה", ספר ילדים עטוף בתמונות סיפורי הרפתקאות. פתאום עלו בי זיכרונות מימי שישי בערב, כשאמא שלי הייתה קוראת לנו סיפור לפני השינה. איך תמיד חיכיתי לרגע הזה - הקסם שבסיפור שסחף אותי לעולמות אחרים.
שאלתי את העובדת בספרייה אם יש ספרים חדשים שהיא ממליצה עליהם. היא חייכה והתחילה לדבר בהתלהבות על סדרת פנטזיה שמתפשטת בעולם הספרות הישראלי כמהלך מרגש ומיוחד שתפס אותה לגמרי. זה היה מדהים לראות איך ההתלהבות שלה חידשה לי גם את הניצוץ שלי לכיווון הקריאה וההרפתקה.
בעולם המודרני שבו הכל זמין בלחיצת כפתור, אני מוצא יותר ויותר ערך במקומות כמו ספריות, שמשמשות לא רק כמאגרים לידע אלא גם כמקום למפגשים אנושיים וחוויות חדשות. אז הנה טיפ קטן: קחו יום הולדת או יומיים ושבו בספרייה הקרובה אליכם עם כוס קפה (או תה) וספר שלא יצא לכם לקרוא אף פעם ולא חשבתם עליו בכלל.
תהנו מכל רגע! אתם תגלו שזה לא רק מסע בין דפים; זה מסע אל תוך עצמכם, לגלויות חדשות ולדמיונו הבלתי נגמר של עולם הספרים.
