אני זוכר את הפעם הראשונה שנסעתי לסיני. היה זה בתחילת האביב, כשכל מה שרציתי היה להתנתק מהשגרה היומית ולמצוא קצת שקט עם עצמי. הרגשתי שהגוף שלי צועק לברוח מהמשרד וממסך המחשב, אז החלטתי לקפוץ למקום קסום כמו סיני.
לאחר נהיגה דרך המדבר, הגעתי למלון הקטן במפרץ עקבה. המקום היה פשוט, אבל כל כך מלא באופי ואווירה נעימה. דקות אחרי שהצאתי את הדברים מהאוטו, התיישבתי על החוף והבנתי שאני כאן עכשיו - בין מים כחולים ושמים פתוחים.
ביום הראשון יצאתי לשחייה בים ונתקלתי בשונית מרהיבה. הייתי מוקסם מהמגוון הצבעוני של הדגים. עצרתי להביט בהם ורגע אחרי זה קלטתי שהשעות עוברות ואני לא רוצה שהחוויה הזו תיגמר. טיפ קטן שלי: אל תפספסו את השעה של השקיעה! היא מציירת את השמיים בכל צבעי הקשת וזה ממש כמו לצפות בתמונה חיה משתנה ברקע שלך.
לקראת ערב, פגשתי קבוצת צעירים ישראלים שהתארגנו על מופע לבנוני מסורתי עם אוכל רחוב שמערבבים בו טעמים מזרחיים מקסימים - פלאפל מפתיע וטאבולה אותנטית שלא תשכחו לעולם. יש משהו מיוחד בחיבור בין אנשים שונים על שולחן אחד, ששוכחים לרגע את כל המטלות מחיי היום-יום ותופסים לעצמם רגע של אושר משותף.
לכל אחד מאיתנו יש חלומות וחוויות שמחכות להתבטא-אז למה לא לקחת כמה ימים לחקור מקום חדש? אני למדתי שבסופו של דבר, לא מדובר רק באיפה אתה הולך אלא גם עם מי אתה נמצא ומה הלב שלך מצליח להרגיש שם.
אם אתם מתכננים לנסוע לסיני או לכל יעד אחר בקרוב - אני ממליץ להכין רשימה קצרה של פעילויות אבל גם להשאיר מקום להפתעות ולהתרגשויות שתכנן הנפש שלכם בדרכים שאין בהן מתווה מוגדר.
מאחל לכולכם חופשות מלאות בטעמים טובים והרבה חיוכים! 🌅