לאחרונה, כשישבתי עם כוס קפה בשמש של הבוקר, נזכרתי באותם ימי לימודים רחוקים. כאילו חזרו אליי זיכרונות מתוקים ומעורבים של הישרדות בגבורה בין ספרי הלימוד והמבחנים. אחד המורים שלי אמר פעם שאפשר למצוא בכל ספר משהו טוב, אפילו אם זה רק דף ריק באמצע. והאמת? הוא צדק.
לפני כמה שבועות החלטתי להיכנס לחנות ספרים ישנה שכבר מזמן לא ביקרתי בה. מדפים עמוסים בכל מיני כותרות שהשכיחו את עצמם אצלי בטח ובטח מתוכנית הלימודים היבשה והמשמימה. התחלתי לגלול בעדינות בין הספרים, ופשוט נגס בי ההרגשה שאני נכנסת לעולם חדש לגמרי - עולם שבו המילים הן ציורים וצבעים שמבוגרים לפעמים שוכחים מהם.
פתאום נתקלתי בספר למדעי הטבע שהיה לי בכיתה ח'. אני זוכר איך הייתי פורס אותו על השולחן ומנסה להבין את הקשרים המורכבים שבין החיים לכוכבים. הזיכרון הזה עורר בי את התשוקה למדע מחדש! היה בזה משהו כל כך טהור ואותנטי - לראות בפרטים הקטנים דבר מה גדול וכביר.
היום אני מבין שהספרים שאנחנו קוראים לא תמיד נועדו ללמד אותנו עובדות יבשות או נוסחאות מורכבות. החכמה האמיתית טמונה לעיתים קרובות ברגעים הפשוטים: זה הרגע שגרם לנו לתהות או להפוך לשקופים בעומק מחשבתנו. האם אי פעם עצרתם לחשוב על איזה משפט בספר לימוד שעד היום נשאר איתכם? אני יכול למנות לפחות חמישה כאלה מתוך שנים של לימודים שלא הניבו ציון מושלם אבל בהחלט משאיר אותי במבט מעמיק יותר על העולם.
אז נכון, קשה להתלהב מספר שמדגיש פתולוגיות או שיעורי גיאוגרפיה מסוימים - אף אחד מאיתנו לא רוצה לזכור את התקופות האלו בתור "שיעורי זוועה", אבל מה אם נעצור רגע ונחשוב: מה אנחנו באמת יכולים ללמוד מכל אלו? תחת כל עמוד מתגלה סיפור אחר, תובנה שניתן לקחת גם מעבר לכותלי הכיתה.
והטיפ שלי עבורכם? קחו רגע לפני שאתם פוסלים את ספרי הלימוד ונסו להזיז אותם מצדכם לשולחן העבודה שלכם למשך יום אחד נוסף; בבוא הזמן אתם עשויים מהמקום הנכון למצוא בהם פנינים של ידע שיובילו לדלתות חדשות בחיים שלכם! מי יודע, אולי יש שם תשובה מחכה לכם בדיוק בזמן המתאים ביותר?
זה הזמן להעיר קצת רגש ולתת לספרים החדשים-ישנים מקום בליבנו שוב.