לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי בוקר אחד מביט במראה ופשוט לא מזהה את מה שאני רואה. התמונה השתקפה שם הייתה רחוקה מאוד ממה שחלמתי עליו בתקופת ההתבגרות. אחרי שנים של הזנחה גופנית, החלטתי שהגיע הזמן לעשות שינוי אמיתי.
כך נרשמתי לחדר כושר קרוב לבית. בהתחלה נכנסתי באי נוחות גדולה - הרגשה שמשיחות בין מכשירים אני אשמע כמו סרט קומי. המחשבה פשוט התישה אותי, אבל בעור הפנים שלי כבר היה חם ואדום משוקולד ובצק.
ביום הראשון שלי בחדר הכושר פגשתי אישה אופטימית בשם איריס. היא הייתה כל כך מלאת אנרגיה שהיא כמעט הקפיצה אותי על המכשירים! “כולם פה היו חדשים פעם,” היא חייכה אליי בצניעות כשראתה אותי מתוסכל ליד מכונת המשקלות, “תחסום את התנגדותך בעצמך ותן לעצמך צ'אנס.” המשפט הפשוט הזה חדר לי ללב והעניק לי תחושה שאני לא לבד בעולם הזה.
לאט לאט גיליתי כמה חשוב להיות סבלני עם עצמי ולהתמקד בהתקדמות האישית ולא להשוות את עצמי לאחרים. נפעמתי לראות איך הגוף שלי מגיב לאימון בצורה מרגשת: אני מצליח להרים יותר משקל ממה שחשבתי שאוכל וכשהזמן עובר התחלתי לשנות גם משהו בנפש שלי, למצוא בוודאות חדשה במקום שאנחנו לפעמים מגייסים - הביטחון העצמי.
אז טיפ קטן למי שמתכנן ללכת לחדר כושר: תמצאו לכם חבר או חברה מהמקום שתוכלו לתמוך ולהתפתח יחד איתם. זה עושה פלאים! ואם אתם מרגישים רגע חלש - זכרו שהדרך היא תמיד יותר משמעותית מהיעד הסופי.
החיים הם מסלול מנוגן והכושר הוא רק מנת חלקנו במשחק הזה, אז למה שלא נתמקד בכיף שבדרך?