מיום ליום אני מגלה שהחיים מלאים בשטויות קטנות שמקבלות גובה ומעיקות עלינו. יום אחד, ישבתי בגינה עם הילדים שלי, הם שיחקו בבלונים צבעוניים ובעודי מתבונן בהם, פתאום נשמע פיצוץ רם - אחד הבלונים התפוצץ! הקטן שלי היה כל כך מאוכזב ששאל אותי אם אנחנו יכולים לתקן אותו.
אז במקום לומר לו שזה לא אפשרי, החלטתי לצאת להרפתקה. חיפשתי באינטרנט "שירותי תיקונים כלליים" וחלפה בי המחשבה - מה כבר יכול להתווסף לרשימה הזו? תקלות פרקטיות כמו צנרת דולפת או מכונת כביסה עקומה? אבל אז נזכרתי שגם העניין הזה של בלונים הוא בצעד מסויים סוג של תיקון: למצוא פתרונות יצירתיים לשבור לבבות.
מצאתי מישהו שמתקן כמעט הכל, ושיחת טלפון אחת הספיקה כדי שהוא יגיע אליי הביתה. האיש הזה היה לא בדיוק מה שציפיתי, אלא יותר כמו חבר טוב שאוהב לעבוד עם ידיו ולדבר על חיים. אחרי כמה דקות של שיחה על חינוך ילדים וספרים שאני אוהבת לקרוא (תגובה אחרונה הייתה "אין כמו ספר טוב בחורף!" וזה מדויק) הוא הצליח לדקור דרך לכל בעיה שיש לי בבית ובסופו של דבר גם נתן לי שיעור מצוין לגבי אופטימיות וכיצד להתמודד עם קשיים בחיי היומיום.
כשהוא סיים לתקן את הבלון הקטן והרגיש כאילו יש לנו חלום קסום מחודש- חזרנו לגינה בצהלת ילדים והשמש התחילה לשקוע בצורה מושלמת ברקע. זה פשוט הזכיר לי שהחיים שלנו מורכבים מרגעים קטנים כאלה - כשאנחנו קמים למאבקים יומיומיים בתיקונים ופשוט מבינים להוקיר כל רגע.
אז מה למדתי מכל זה? פעם הבאה שאתם נתקללים בקושי - תהיו פתוחים לחפש פתרונות ואל תתפשרו על רגע קטן שיהפוך לכם את הלב לאור יפה יותר ביום אפל.
דרושים בודדים לעיתים קרובות עשויים להיות עוד היבט ביומיום שלנו ולא דווקא רק בעיות גדולות ומסובכות.
המסקנה היא שאין צורך לפחד ממשימות קטנות; הן חלק בלתי נפרד מהמרקם החברתי שאנחנו חיים בו-ומי יודע איזה אדם נפלא תחכו במעבר הבא שלכם?