אתם יודעים, לפעמים אני חושבת על איך בין כל הטרנדים והמותגים יש משהו מאוד אישי בבחירת הבגדים שלנו. לפני כמה שבועות הייתי בשוק בגדים קטן בשכונה שלי, מקום שמזמן לא קרה לי לבקר בו. זה היה יום חורפי ודכאוני, ואני יצאתי לשם בעיקר כדי למצוא משהו שיחמם אותי.
נכנסתי לחנות קטנה עם חלון מעורפל ומדפים עמוסים בפריטים מכל הסוגים - מכנסיים רחבים, שמלות צבעוניות ואפילו כובעים משונים שלא הייתי מעלה בדעתי לנסות. תוך כדי שאני מדפדפת מידי פעם בבד ובצבעים השונים, נכנס לתודעה שלי זיכרון משמח מהילדות: אמא שלי הייתה לוקחת אותי לקניות בשווקים של תל אביב, והחיוך שלה כשהיא מצאה את השמלה המושלמת תמיד הדביק גם אותי.
ואז גיליתי ליד המדף פיסת בד שהזכירה לי כך הרבה רגעים יפים - חולצה פשוטה עם רקמה עדינה, אבל משהו בה קרא לי וריגש אותי. היא ממש "דיברה" אליי ושמרה בתוכה הרגשה של נועץ מבט בעבודה אמנותית.
באותו רגע הבנתי ששופינג זה לא רק על להביא הביתה בגד חדש; זה גם על להרגיש את ההיסטוריה שלך ולחבר אותה לעכשיו. אני מאמינה שכל פריט שאנחנו רוכשים הוא מעין פיסה מתוכנית חיינו ויכול להכין אותנו לרגעים חדשים שעדיין לא התרחשו.
אז אם אתם יוצאים לקנייה הקרובה שלכם או סתם רוצים להתחדש בסגנון - תעשו לעצמכם טובה ותעצרו לרגע מול הבגדים. תבחינו במה שהם מפיקים לכם בפנים: זיכרונות ישנים, תחושות חדשות או אפילו השראה להמשיך הלאה בדרכים שאתם ערב עד כה לא ידעתם שאפשריות.
בתקופה שבה אנחנו נוטים לשפוט דבר ראשון לפי מותגים או מחירים גבוהים מדי, כדאי להזכיר לעצמנו שגם דברים פשוטים יכולים להיות מופלאים ולהחזיר אותנו למקומות הכי אותנטיים שלנו.
בערך באותו הזמן שבו עברתי מהשמחה של גילוי החולצה הזאת לקיום החיים היומיומיים שלי בחוץ - הלוואי ונוכל לזכור את הכוח שיש לכל בגד לחשוף לנו עוד פרק בסיפור שלנו.