אני זוכרת את היום ההוא, כשפתחתי את ספר הלימוד הראשון שלי בכיתה י'. תכננתי להיות מתמטיקאית, והספר היה מלא במספרים ובמשוואות מסובכות שנראו בעיניי כמו קסם. חלמתי על הרגע שבו אגיע לתשובה הנכונה, ועל הסיפוק שיבוא בעקבותיו. אבל מה שקרה היה דבר אחר לגמרי.
ככל שלמדתי יותר, כך התחלתי להרגיש שאני רק מתעסקת בחומר ולא מצליחה לקשר אותו לחיים האמיתיים. נדמה היה לי שהמשוואות לא נוגעות לעולם סביבי ושאין להן שום רלוונטיות מעבר לכיתה. זה הגיע לשיא כשניגשתי למבחן הגדול - הגעתי עם תחושת לחץ ורק רציתי שזה יגמר.
אבל אז קרה משהו בלתי צפוי: המורה שלנו החליטה להביא דוגמאות מהחיים כדי להסביר לנו מדוע כל המעגלים והמדרסים האלו חשובים. היא סיפרה על רופאים שמשתמשים בגישה מתמטית כדי לקבוע מינונים נכונים של תרופות, ועל מהנדסים שמסיקים מסקנות חשובות מנתוני שטחים ומדידות. פתאום הבנתי: המתמטיקה הזו לא סתם חפירות בספר לימוד; זו אומנות שיש לה השפעה ישירה על החיים שלנו.
הטיפ שלי? לפני שאתם פוקדים את הספר הבא שלכם - עצרו לרגע וחשבו איך זה מתחבר למציאות שסביבכם. גם אם זה נראה מרוחק או קשה, נסו למצוא דוגמאות קטנות ואמיתיות מחייכם שיעזרו לכם להתחבר לחומר הלימודים בצורה הרבה יותר עמוקה ומשמעותית.
ולא משנה כמה המסלול ייראה קשה לפעמים - תנסו לזכור שכל מספר הוא חלק משפה גדולה שעושה אותנו אנשים טובים יותר ולומדים בעלי ידע רחב שמתמודד עם עולם מורכב ומעניין.