ככה זה התחיל - ערב רגוע באמצע השבוע, כשמצאתי את עצמי מחפש מקום לשבת עם כמה חברים. היינו עייפים מהשגרה, וכשהצעה לבחור בר קרוב הגיעה כמו מענה לתפילה. נכנסנו לבר הקטן והחמים הזה שנראה כאילו נלקח מסרט ישן - אורות עמומים, שולחנות קטנים ומוזיקה שקטה ברקע.
בהתחלה, הזמנו כמה קוקטיילים שמעולם לא ניסינו. ישבנו בחוץ מתחת למרפסת שהוקפה בעצי זית והרגשנו את הרוח הקרה שמוסיפה נופך קסום לערב. תוך כדי ששיתפנו סיפורים מצחיקים ועניינים אישיים, הבנתי עד כמה הערבים האלה הם באמת מה שעושה אותנו מי שאנחנו - המילים זורמות בקלות, הצחוק מתגלגל ואי-הנוחות של היום יום מתחילה להתמוסס.
אבל היה משהו נוסף בערב הזה ששינה קצת את התמונה; אחד החברים שלנו (ינס) חשף סוד קטן - הוא נמצא בתהליך גירושין ולא ידע איך להמשיך הלאה. אחרי שהוא דיבר על הכאב שלו ועל האנשים החשובים לו שאיבד בדרך, הלב שלי ממש התכווץ. במקום שכולם ימשיכו להעלות עליו בדיחות כדי לנסות לשעשע אותו, הפכתי להיות "האוזן הקשבת". פשוט ישבתי שם והוא אמר לי תודה שפתאום הרבה יותר קל לדבר בלי לחכות לסוף ההערות המצחיקות.
בסופו של הערב הבנתי שתכל'ס אנחנו לא רק נפגשים בשביל כוס משקה טובה או מוזיקה נעימה - הבר הפך מקום מפגש לחיים עצמם; המקום שבו אפשר לדלג בין צחוק לדמעות ולשתף דברים שאולי קשה לדבר עליהם ביום-יום.
אז אם אתם תוהים על איזה בר לבחור בפעם הבאה שאתם רוצים לצאת - חפשו מקום שיש בו יותר מעוד משקה טוב וזמן פנוי; חפשו את המקום שבו תוכלו לשתף ולהיות אמיתיים עם עצמכם לפני כולם. טיפ אישי? אל תשכחו לבדוק גם אם יש בהם פינות שקטות לפעמים... היו אותנטיים ואל תפחדו לפתוח לב!