לאחרונה יצאתי לשיטוט בחנויות בגדים, כמו שאני עושה לעיתים קרובות. זה לא סתם קנייה בשבילי, אלא סוג של מסע. המסע הזה מחזיר אותי לרגעים קטנים וגדולים גם יחד. בעיניי, החנויות הן מקומות קסומים שמלאים בזיכרונות.
בין כל התלבושות והפריטים, אני תמיד פוגשת את עצמי מחדש. אחת הפעמים שאני זוכרת היטב היא כשחיפשתי שמלה לקיץ לפני כמה שנים. נכנסתי לחנות קטנה בשכונה שלי ופשוט התאהבתי באווירה: הבעלת החנות הייתה אישה מבוגרת וחמה שבאותו רגע היו לה עיניים מלאות שמחה ולא פחות חשוב - ניסיון חיים שגרם לי להרגיש בבית.
שיחות על אופנה לא היו הנושא העיקרי שלנו; במקום זה דיברנו על החיים עצמם - על התקוות שלנו, השאיפות ואפילו הכישלונות שהפכו אותנו למי שאנחנו היום. היא הציעה לי מדף קטן עם בגדים שהיא בעצמה תפרה. הראו לי כל פרט וכל תפר כדי שאוכל להרגיש את האהבה שה вложתה בכל פריט.
בסוף הערב מצאתי את השמלה המושלמת - ורודה ושמחה בדיוק כמו מה שחלמתי עליו! אבל יותר מכך, באותו ערב לקחתי איתי הרבה יותר משמלה חדשה; לקחתי תחושה של חיבור וקהילה, חלק מהרצון שלי לחדש וליצור ולראות את העולם דרך העיניים של אחרים.
טיפ שלי? כשתיכנסו לחנות בגדים בפעם הבאה, קחו לכם שנייה לנוח אצל בעל/ת החנות ולהקשיב לסיפור שלהם או להעביר להם סיפור שלכם. כי לפעמים הקנייה היא רק תוצאה סמויה מאחוריה קשר אנושי עמוק ומיוחד באמת.
אז בפעם הבאה שאתם יוצאים לשופינג לזכור לעשות זאת בלב פתוח; אולי תמצאו שם לא רק פריטים חדשים אלא גם חברויות חדשות וסיפורים שלא תשכחו לעולם.