אמא שלי תמיד אמרה שהקפה הוא יותר מאשר משקה; הוא טקס, ריטואל, הזדמנות לפגישה עם עצמך ועם אחרים. בתור ילד, הייתי רואה אותה יושבת במטבח, מבשלת קפה בשבילנו בכל בוקר. לרגעים היו הקירות שותקים, רק הצליל של מים רותחים וריח של קפה שריחף באוויר.
זוכרת את הפעם הראשונה שישבתי לידה על השולחן והתרגשתי כשנתנה לי לשפוך את הקפה לקוסית הקטנה שלי? "עכשיו תשים קצת סוכר," היא אמרה בחיוך. זה היה רגע מהאגדות - אני עם כוס חדשות לבקרים ואמא מחייכת אליי כמו שמש שמלטפת הכל מסביב.
מאז הרבה דברים השתנו. החיים הגדולים הביאו איתם המון כאב ושמחה, אבל שנייה אחת יש דבר שתמיד נשאר קבוע: הכוס שלי כל בוקר מלאה בקפה. אני מערבבת מעט סוכר ומביטה החוצה לתוך העיר שמת waking up , זה הרגע שבו אני משדרת לעצמי: ‘אני כאן’.
לאחרונה החלטתי לקחת את התחביב הזה צעד קדימה ולנסות להכין קפה בעצמי - נכון שזה לא פשוט כמו שזה נראה! התחלתי לגלות עולם חדש של סוגי פולי קפה ודרכים שונות להכנה. השתמשתי בקפסולות תחילה, עד שגיליתי את האושר שבטחינה ידנית של הפולים והכנת אספרסו בצורה המסורתית.
ובכן, טיפ שלי עבורכם: אם אתם רוצים להרגיש תהילת הבוקר וליצור לכם חצי שעה אישית שבה אתם מתחברים לעצמכם או למישהו קרוב - השקיעו בהכנת קפה איכותי במקום לקנות אותו מוכן. זה יכול להיות מפגש שניים שלכם עם עצמכם או אפילו עם חבר הכי טוב שלכם בשיחה על החיים.
וזה מה שעשיתי ביום ראשון האחרון - הזמנתי חבר ותיק שלא ראיתי מזמן לקפה בבוקר. העברנו שעות טובות יחד על המרפסת כשהנחנו את הכוסות בידיים שלנו ודיברנו על זיכרונות היפים שהיו לנו מהרצאות אי שם באוניברסיטה ועד למסעות שלנו בעולם הגדול.
כל לגימה הייתה לזיכרון מתוק וכל חיוך שהיה עובר בינינו היה לכבוד כל השנים שיצא לנו יחד לעבור ולקנות עוד ועוד ברקע הקופים המנצנצים בשמש.
אז בפעם הבא שאתם מכינים כוס קפה די עשירה בפליאה הזאת בלב- תקחו לדקות נוספות לחשוב על מי שיהיה לידכם ומה תשתפו אחד עם השני.
כי בסופו של יום - בדיוק כמו כוס קבלת שבת טובה, גם הקשר האנושי שלנו צריך להיות מוקף בניחוח מרענן ובטעמה המתוק של חיים שחיים אותם ביחד.