לפני כמה חודשים, החלטתי לקחת על עצמי פרויקט נגרות שלא תיארתי לעצמי עד כמה הוא ישנה אותי. זה היה יום שישי אחד כשנסעתי לשוק המקומי, וממש במקרה נתקלתי בלוח עץ זית שהפך את העולם שלי על פיו. הצבעים והמרקם שלו היו כל כך מיוחדים, עד שחשבתי שצריך להעביר אותם לחיים.
חזרתי הביתה עם הלוח הזה ותחושת התרגשות מדבקת בלב. המחשבה הראשונה הייתה לבנות מחצלת קטנה לאוכל של המשפחה שלי שתשדר חום ואהבה לכל מי שמתיישב סביב השולחן. אני לא נגר מקצועי, אבל אני זוכר איך אבא שלי היה אומר לי: "אם יש לך רעיון בלב - אל תשאיר אותו שם".
אז התגלגלו הכסאות לתוך הסדנא שלי וכמובן שהייתה לי הרבה יותר עבודה ממה שחשבתי בהתחלה. ניסיתי לחבר בין החלקים עם מסמרים ונוצות, למדוד ולחתוך בקפידה, לפעמים גם חטאתי בחוסר סבלנות והייתי רוצה לסיים את זה לפני הזמן - אז כמובן שבערך בכל שלב הייתה טעות שאני נאלצתי לתקן (וזה קרוב תמיד היה שאני הייתי מאד מתוסכל).
אבל ברגע שסיימתי את העבודה והסתכלתי על מה שנוצר מול עיניי, הרגש הרגיש כל כך עז! ההשקעה בניגוד למה ששיערתי אכן השתלמה - המקום הקטן הזה נהיה מרחב שאפשר לחלוק בו רגעים יקרים עם בני משפחה וחברים.
והדבר הכי חשוב? במהלך העבודות למדתי להקשיב לעצמי ולהיות סבלני לתהליך - וזה לא רק תהליך של עבודה בעץ; זה טפטף לחיים שלי כלל באור ובגוון אחר לגמרי!
אז אם אתם מרגישים פעם שאתם רוצים ליצור משהו חדש או להביע רגשות שקשה לדבר עליהם במילים, אל תהססו לנסות להיכנס לעולם הנגרות שיכול להיות מקום מופלא לרפא נפש וליצור קשרים חדשים עם הכלים הידידותיים שבידיכם.
אתם אף פעם לא יודעים איזה קסם מסתתר בפיסת עץ פשוטה!
