חול המועד פסח האחרון, עשינו טיול משפחתי לפארק השעשועים הקרוב לבית. כשהגענו, הרגשתי את ההתרגשות באוויר - צלילי הצחוק של ילדים, רעש רכבות ההרים ובתוך כל זה גם אני חזרתי להיות ילד לשעה קלה.
נכנסנו פנימה וראיתי את הילדים שלי מתרוצצים בין הדוכנים והמתקנים כמו כדורי אנרגיה. אני זוכר שהצענו להם לבחור מתקנים - לאן תרצו ללכת קודם? כמובן שבחרו ברכבת הרים הכי גבוהה והכי מהירה (איך לא). ליבי דפק בקצב של מיליון פעימות לדקה כשעלינו. שנייה לפני שיצאנו לדרך, ראיתי נגיעה של חשש בעיניים שלהם - אבל אז הגיע ה"מראה!".
אני מאמין שאין יותר טוב מאשר לעבור את הפחדים שלנו ביחד עם אנשים שאנחנו אוהבים. ובדיוק בסיטואציה הזו בלט כוח המשפחה שלנו: צעקות האושר שהת mixed with the screams of fear הפכו אותנו לקבוצה בלתי מנוצחת.
תובנה קטנה שצצה לי על הכביש אחרי הנסיעה המטורפת הייתה כמה חשוב לקחת סיכונים בחיים ולהתנסות בדברים חדשים. לפעמים אנחנו מרגישים פחד או חשש ממשהו חדש, אבל אם לא ננסה להתמודד איתם, איך נדע מה אנחנו יכולים להשיג?
ואם יש לי טיפ עבורכם הוא כזה: אל תפספסו את שעות העבודה המאוחרות בפארקים כאלו! כששמש מתחילה לשקוע והעולם מתמלא באורות צבעוניים, תחושת הקסם מגיעה לשיא שלה. האנשים אמנם פחות במספריהם, וריח הפופקורן נשאר באוויר - פשוט קסום.
אז אם אתם מתכננים ביקור בפארק שעשועים בקרוב, זכרו להשאיר מקום בלב לכל הרגשות שחווים שם… כי לפעמים התגליות הכי יפות נמצאות דווקא במקומות שאליהם כלל לא צפיתם להגיע.