נדמה לי שזה היה ערב חורפי, כשישבתי על הספה עם כוס תה קמומיל ביד. הייתי במצב רוח רע, עייפה פיזית ונפשית מכל הלחצים של החיים - עבודה, משפחה ולוח זמנים שהתרסק. אחרי כמה ימים שחשבתי על זה, החלטתי להתנסות ברפואה משלימה. הרי מה יכול להיות יותר גרוע?
תחילה ניסיתי רפלקסולוגיה. המגע הראשון בכף הרגל שלי עורר בתוך קרקעי רגשות שלא ידעתי שהם שם. בכל לחיצה ממש הרגשתי איך משהו מתנקה בתוכי - כאבים ישנים ופחדים שנעלמו כמעט בבת אחת. לא האמנתי שכך אפשר להרגיש רק מהמגע של אצבעות.
אחרי מספר מפגשים הבנתי שלא מדובר רק ב”טיפול בכאב”, אלא במסע פנימי אמיתי של גילוי עצמי. כל פגישה הפכה ליותר ויותר משמעותית עבורי; היא פתחה בפני את השער לגביי דברים שדחיתי במשך שנים - כמו תכנים רגשיים שהיו מונחים בתודעה שלי בלי שאפילו אשים לב.
בנוסף לרפלקסולוגיה, התחלתי לשלב מדיטציה בשגרת היומיום שלי. אל תוך הכאוס של החיים החתמת הישועה באימוץ רגעים קטנים של שקט - והרגשתי את השינוי והתהליך נמשך גם מעבר למפגשים בטיפולים.
ולבסוף הגעתה לתובנה הכי חשובה שאני רוצה לשתף: אנחנו לא צריכים לחכות למשהו גדול לקרות כדי להתחיל לטפל בעצמנו; הקטנות שבפתרונות האלה מובילות לשינויים הגדולים ביותר בחיינו.
אז אם אתם מרגישים שסחבתם מספיק זמן או נמצאים במקום נמוך, אולי כדאי שתנסו לצאת למסלול הזה גם אתם - קחו תחום חדש ותנסו אותו! אני מבטיחה לכם שיש כאן עולם מלא שמדי פעם משתוקק לחבק אותנו ולהוביל אותנו קדימה.