מזג האוויר היה נעים באותו יום קיץ, והשמש זרחה מעל ראשי כשנכנסתי לסדנה של מיכאל, אמן הצביעה. אחרי שנים שבהן הרכב שלי נחרת כאילו נלחם יחד עם הזמן והרגשתי שמגיע לו קצת יותר - עמדתי סוף סוף בפני הבחירה לצבוע אותו מחדש.
הגעתי לשם עם ציפייה וסקרנות. מיכאל היה איש מיוחד - בעל תשוקה אמיתית למקצוע שלו. כשסיפרתי לו על כך שהרכב הוא כמו חבר טוב שנמצא איתי בכל מסלול שייט, בן-לילה התחוללה תחושת חיבור בין השניים. הוא הבין אותי ולא רק כדלקת על גלגלים אלא כבית שלא תמיד בהכרח נראה מושלם בחוץ.
בזמן שמיכאל החל לעבוד, התחלתי לחשוב על כל הזיכרונות שצברנו יחד - טיולים ברחבי הארץ, רגעים בלתי נשכחים עם משפחה וחברים. פתאום זה לא היה רק רכב; זה היה סיפור חיים שאני רוצה להמשיך לכתוב בו פרקים חדשים.
הוא בחר עבורי צבע כחול רווי ועמוק, אחד שיעביר את כל מה שעברנו באופן הכי מדויק שיש. ברקע שיחק מוזיקה ישראלית ישנה שהוסיפה לתחושה הנוסטלגית לחלוטין. ראיתי איך בעבודה מדויקת ואומנותיות חסרת גבולות, הרכב שלי משתנה והופך להיות משהו חדש ומיוחד.
טיפ קטן שאני רוצה לשתף: אם אתם חושבים על צביעה לרכב שלכם או שאתם מסתכלים עליו ושואלים את עצמכם אם הוא זקוק לליטוש - אל תחשבו פעמיים! זו לא רק פעולה של תיקון חיצוני אלא גם דרך לחוות מחדש את הקשרים שאתם חולקים עליו ואת הזיכרונות שהוא מחזיק בתוכו.
כשיצאתי משם בסוף היום עם חיוך רחב ולוחץ ידיים עם מיכאל, ידעתי שזה לא סתם שינוי בשביל הרכב שלי; זו הייתה התחדשות שכוללת הרבה יותר מזה - זה הפך אותי לחיית רגש שמאמינה ביופי שבשינוי וביכולת שלנו לפרוח מחדש בכל גיל.
אז לכל המתלבטים שם בחוץ: לפעמים אנחנו צריכים לתת לעצמנו את ההזדמנות להחדש ובעיקר - לזכור שגם דברים ישנים יכולים לקבל גוון חדש ומרענן שנוגע בליבנו שוב.