לפני כמה חודשים, הייתי בסדנא על אופטיקה. אני לא מתיימר להיות מדען, אבל משהו שם ממש נגע בי. בעיה שהייתה לי עם הראייה גרמה לי לחשוב הרבה על מה זה אומר לראות. תמיד לקחתי את זה כמובן מאליו, כאילו העולם פשוט קיים באורו בלי שאני אעשה דבר.
שישה אנשים ישבו סביב השולחן והשתמשנו במשקפיים מיוחדים שציינו לנו איך האור עובר ונשבר דרך עדשות שונות. מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד נהניתי לעשות ניסויים קטנים - במטבח עם מרכיבים שונים או בגינה עם פרחים וצמחים בלתי צפויים שרק חיכיתי לגלות מה יצא מהם. אבל הפעם היה מדובר באור ובצבעים שנמצאים בכל מקום ודברים שאפשר לראות רק כשמחזיקים בהם בצורה הנכונה.
באותו רגע הבנתי שהראייה היא לא רק פיזית; היא גם יכולת להבין ולפרש את מה שסביבנו. אחד המשתתפים סיפר איך הוא גדל בכפר קטן שבו כל צבע היה בעל משמעות מסוימת ומיוחדת - כחול של שמיים שטוחים, ירוק של יערות מקיפים וחום של אדמת החווה המשפחה שלו עבדה עליה במשך דורות.
אחרי הסדנה הזו החלטתי לבדוק את הראייה שלי באמת ברצינות ולהשקיע בה קצת יותר מחשבה ותשומת לב. צעד קל כמו לבדוק אם אני זקוק למשקפי ראייה הפך לרגע מיוחד שבו החלטתי שאני רוצה להשקיע בעצמי ובביטחון שלי ולא להרגיש פחות טוב בגלל שלא רואים אותי טוב מספיק.
אז זו ההמלצה שלי: אל תחכו לשלב שבו תרגישו שזה עולה לכם על העצבים או מביא אתכם למצב רוח רע - לכו לבדוק! לעיתים קרובות אנחנו נמצאים בלחץ כזה או אחר שמשכיח מאיתנו דברים כל כך בסיסיים שאנחנו שוכחים לטפל בהם ועושים לעצמנו חיים קשים יותר ממה שהם צריכים להיות.
עכשיו כשאני עונד משקפיים חדשים וסרטון יפה לצילומי טבע פנימי בצבעים המושלמים בעולם הזה שבעיקר טיפים גילים אותו כי למדתי לפתח לו תשומת לב חדשה - הכל פתאום ברור יותר ואני מרגיש שמסתכלים עלי אחרת גם כן.
זה הקסם שביכולת שלנו לראות באמת ומה שנמצא מעבר לדברים המיידיים - להזכיר לנו לסגת ואולי לשנות כיוון כשהדברים מתחילים להתבלבל בלאו הכי busy לשגרה היומית שלנו.