לפני כמה שנים, כשחיפשתי תחביב חדש שיסיח את דעתי מהלחצים של החיים בעיר הגדולה, אני זוכר שנתקלתי במקרה בסדנת נגרות בקיבוץ לא רחוק ממרכז העיר. חשבתי לעצמי - למה לא? ככה נמצא זמן גם לנוח וגם ללמוד משהו חדש.
הגעתי שם עם רגליים רועדות וראש מלא שאלות. בפעם הראשונה בחיי עמדתי מול שולחן עבודה עמוס בכלים ובמרכזו קוביית עץ גולמית. התהליך נראה לי כל כך פשוט ולעיתים אפילו חסר סבלנות: להחזיק כלי חקיקה ולחתוך לפי הקווים. אבל ככל שעבר הזמן והשקעתי יותר בהכנה והבנה של חומר הגלם, גיליתי שהעץ הוא מאוד דומה לבן אדם - יש לו חיים משלו, אישיות ואפילו סיפורים שממתינים להתגלות.
אחרי כמה שיעורים צללנו למלאכת הכנת כסאות פינת אוכל. זה היה האתגר שלי! במהלך העבודה על הכסאות הללו חוויתי רגעים מרגשים במיוחד: הזיעה שזעה את מצחי בזמן שחלקי העץ היו בכיוון המושלם והמילים של המדריך נשמעו כמו מוסיקה באוזניי. כל תנועה שלי הייתה מוקפדת ומדויקת, כאילו אני מוציא בליל חומרים בשמחה רבה.
במהלך שבועות הסדנה הבנתי שהנגרות היא הרבה יותר מאשר רק עבודת יד; היא תהליך רגשי עמוק שבו אתה מגלה צדדים חדשים בעצמך דרך היצירה שלך. גם באותו רגע בו בחרתי לחבר בידיים שלי שני חלקי עץ בעזרת דבק איכותי ונעילת מסמרים, הרגשתי שאני מחבר בין עבר לעכשיו.
טיפ קטן שאפשר לקחת איתכם אם אתם רוצים להתחיל בעולם הנגרות - אל תפחדו לנסות! לפעמים הכישלונות הם אלו שמביאים אותנו להבנה מעמיקה יותר על החומר שבו אנו עובדים. האם אי פעם ניסיתם לשייף חתיכת עץ ואז למצוא שהיא פתאום משנה לגמרי את הצורה שלה? זו החוויה שבה הכל מתאפשר!
אז שיהיה ברור: לא מדובר פה רק בזמן שעובר במוסדות עתיקים או עם כלים מוזרים אלא במציאת השקט בתוך הטירוף ובמתן משמעות לכל פעולת יצירה שאנחנו עושים. הנגרות הייתה הדלת לצאת מהמטריקס היומיומי ולהתחבר לרגשות שלנו תוך כדי חשיבה יצירתית.
אם יש לכם חלום ליצור משהו מעץ, אל תהססו - יצרו אותו! כי ברגע שתתחילו לראות את הדיאלוג שלכם עם העץ שמולכם, תגלו עולם חדש ומיוחד שאתם יכולים לקרוא לו שלכם.
כל טוב!