יש ימים כאלה, שבהם החיים לוקחים אותנו למקומות בלתי צפויים. בשבוע שעבר, כשהקטנה שלי, מיה, חזרה הביתה עם הכלב שלנו, רקסי, הייתה לי תחושת דאגה בלב. הוא לא נראה טוב. העיניים שלו היו עצובות יותר מהרגיל וזה שבר לי את הלב.
לקחתי אותו לווטרינר שלנו, איש יקר בשם דוד שמש. כל הדרך חשבתי על עשרות תסריטים של מה יכול להיות לא בסדר - האם הוא חולה? אולי יש משהו שהוא אכל? הרגשות איימו להכניע אותי לפני שהגענו אליו.
דוד קיבלה אותנו בחום ובחיוך רחב. זה היה כמו לקבל חיבוק מאלף! כבר בכניסה למרפאה אפשר היה להרגיש את האווירה הנעימה והטיפול המקצועי שעשה לנו נעים במחמאה לחיים עצמם.
כשהוא בדק את רקסי בעדינות וברגישות מדהימה, הרגשתי כאילו אני עובר איתם ביחד מסע ארוך שבו הם מבינים אחד את השני; הוא הסביר לי כל פרט בפרוצדורה וכיצד חשוב להבין את צורכי החיות שלנו בדיוק כפי שאנחנו מבינים את הצרכים של בני המשפחה שלנו.
אחרי בדיקות ואולטרסונוגרפיה קצרה התבהרה התמונה - רק גזירת סטירואידים וימים של מנוחה דרושים לרקסי כדי להתאושש. ההקלה ששטפה אותי הייתה עצומה וגם העובדה שמיה הלכה לבית הספר באותו יום עם חיוך גדול על הפנים - "הכלבו אין לו שום דבר רציני!"
באמת אין כמו וטרינרים אמיתיים שבאים מתוך אהבה גדולה לבעלי חיים ומסירות למקצוע. אחרי הביקור לקחתי רגע לחשוב על איך אנחנו צריכים להתחייב לכך שניתן לבעלים חיים טיפול טוב וחיים נעימים גם כן. אם יש לכם וטרינר שאתם אוהבים - אל תהססו לחלוק איתנו ומה לעשות כשאתם בתהליך מציאת אחד חדש!
לפני סיום אני רוצה לתת טיפ קטן: תמיד בידקו המלצות ותראו שיש כימיה טובה עם הווטרינר שלכם; זה שווה הכל ואתם תרגישו הרבה יותר בטוחים בכיוון שנבחרתם בו עבור יקיריכם הפרוותיים.
אז בבקשה אל תשכחו לפנק גם אתם בגזר או באמצעים קטנים... כי אחרי הכל כולנו משווים אהבה ותחושה טובה!