לאחרונה מצאתי את עצמי עם ערב פנוי, אולי בפעם הראשונה מזה הרבה זמן. בבית היה קצת כאוס - צעצועים מפוזרים בסלון, כלים בכיור ופינות שהזמינו אקשן של מטאטא וסמרטוט. ברגעים כאלה, תמיד עולה לי בראש השאלה: איך אני רוצה שהבית שלי ייראה? לא רק מבחוץ אלא גם מהתחושה שהוא נותן לי.
החלטתי לקחת על עצמי את המשימה הזאת בצורה אחרת הפעם. במקום להיות במצב רוח תובעני ולחשוב על רשימת המטלות הבלתי נגמרת שכוללת מריחה והברקה של כל פינה, התחלתי פשוט לשים מוזיקה שאני אוהבת ולראות בזה הזדמנות להיכנס למצב של זרימה.
כשאני מנקה, זה כאילו שאני מיישרת דברים לא רק במובן הפיזי אלא גם בנפש. כל שטיפת ריצפה משחררת חלקיקי דאגות שלא ממש ידעתי שיש בי; כל נקיון חלון מאפשר לאור לזרום פנימה כמו המחשבות הטובות והחיוביות שאני רוצה לקבל לחיי.
באחד הרגעים נעמדתי מול החלון שבכיתה של הילד שלי. כמה כבר נשמעו שם חוויות - צחוק ואפילו בכי פה ושם כשהיה צריך להתגבר על כישלונות קטנים בעבודות בית ספר. פתאום הבנתי שצריך לפעמים לנקות גם את הזיכרונות האלה ולהשאיר מקום לעוד טובות חדשות.
עד שסיימתי עם הניקיון הרגשתי שעשיתי משהו מעבר למאמץ הגופני בלבד; כתבתי לתוך הבית סיפור חדש שהוא כולו טוב הלב הזה שמלווה אותי ביום-יום.
אז אם אתם רוצים טיפ קטן שניסיתי בעצמי - השקיעו בניקוי כשאתם באותו הלב! בליווי מוסיקה ששואבת אתכם גבוה יותר ותנו לדברים לצאת ולהשתחרר באוויר הצלול שבו אתם נמצאים.
ניקיון הבית הוא הרבה יותר מנקודת התחלה או סוף; זו דרך לבנות מחדש לעצמכם סביבה שמתכתבת ועוטפת בחום ובאור את מי שאתם הופכים להיות בכל יום מחדש.