לא מזמן, בדיוק באמצע אחד מאותם ימים קיציים שבסוף בהם אתה מרגיש שהקיץ הולך ומתעקש להישאר לנצח, גיליתי נזילה בגג של הבית. זה היה רגע משונה - מצד אחד, אני מתנגד לכל רעיון של תיקונים בבית, כי זו עבודה שלא נגמרת ומוזיקה של פטישים ושואבי אבק. מצד שני, המחשבה על מים טפטפים מהתקרה גרמה לי להרגיש אי נוחות בכל הגוף.
אז החלטתי לצאת למסע קטן לתקן את העניין בעצמי. חיפשתי קצת מדריכים באינטרנט (היוטיוב מלא בטיפים), וליחד עם כמה חברים טובים התארגנתי למבצע משפחתי שיעשה סוף לבעיה.
עם אבעבועות בידה ועם מוטיבציה גבוהה עמדנו על הגג, חשופים לשמש הקופחת עם דלי ומברשת בידיים. הכנתי את עצמי לאתגרים: אנחנו מדברים פה על עבודות גובה! בהתחלה זה הרגיש מסובך ואני זוכר שחשבתי לעצמי שאולי אפשר פשוט להזמין בעל מקצוע אבל אז המסירות והחברות שלי החזיקו אותי במבחן האמת הזה.
והנה התובנה שלי משם: לפעמים הפתרונות נמצאים מעבר לפינה השנייה שאתה מקווה לעבור אליה. אחרי שעות ארוכות לעבוד יחד כל כך מעל קודקודי הבניין התרגלנו לחשוב כצוות והתחלנו ללכת בכיוונים שונים כדי למצוא את מקור הנזילה. בסוף מצאנו אותו - מחבר שנכנס במהרה לרשימת "חפצים בעייתיים".
וגם אם העבודה היתה קשה וסוחטת, התחושה לאחר שסיימנו הייתה שווה הכל. הרי הכול בנוי מן הקשרים האנושיים שלנו ובאותו יום החיזוק בין כל אחד מאיתנו נתן תחושת שייכות אמיצה יותר למשפחה ולהבית שהקמנו יחד.
אז טיפ? אם אתם מוצאים עצמכם מול בעיות בתחזוקה של הבית שלכם, אולי כדאי לכם לקנות מגבות ומשקה קר ולא להזמין תיקון מידי אלא להתחיל לחפש פתרונות ביחד עם הקרובים אליכם. תהליך כזה יכול להתחיל מכאב לב קטן ולהוביל להרבה אהבה ותובנות חדשות שתמיד נשארות איתכם לזמן רב אחר כך.
לסיכום - גגות הם לא רק חלל שמעלינו; הם חלק ממערכת הרבה יותר רחבה שבה אנחנו חיים יחד ועושים דברים גדולים ואפילו קטנים בשיתוף פעולה מוחלט.