לפני כמה חודשים החלטתי להביא כלב חדש הביתה. אחרי שנים של געגועים לחבר על ארבע, הגעתי לבית מחסה והלב שלי פשוט התמלא. שם פגשתי את רקס - רועה גרמני מקסים עם עיניים חכמות ולב גדול. מיד ידעתי שצריך להתחיל בתהליך האילוף שלו, אך מה שלא ציפיתי לו היה השיעור החשוב שהוא לימד אותי בדרך.
ביום הראשון בבית, ניסיתי להנחיל לרקס כמה הוראות בסיסיות כמו "שב" ו"בא". בהתחלה הוא הסתכל עלי במבט תמים כאילו שאל: "מה את רוצה ממני?" תגובותיו היו מצחיקות ומעט מתסכלות בו זמנית. הוא קפץ סביבי, דקר אותי עם הלשון ועשה כל מה שאפשר חוץ ממה שביקשתי.
אני זוכרת שחזרתי הביתה באותו ערב עם תחושת תסכול - הרי אני יודעת איך ללמד, למה זה לא מצליח? אז ישבתי רגע חשבה ו... נזכרתי במה שבעלי מקצוע תמיד אומרים: אילוף זה לא רק לקבל obedience (ולא לדרוש). זו בניית מערכת יחסים אמיצה על בסיס אמון ואהבה.
מאותו הרגע עשיתי שינוי קטן בגישה שלי. במקום לבקש ממנו דברים, התחלנו לשחק יחד. זרקתי כדור והוא רץ להביא אותו בחזרה אליי כמו טורpedo קטן וחמוד! מהר מאוד גיליתי שהדרך הכי טובה לתקשר איתו היא באמצעות משחק וקשרים חיוביים ולא סנקציות או צעקות.
עם הזמן הצלחתי לראות שיפור משמעותי בהתנהגותו ובתגובות שלו להנחיות שלי. גם אם לפעמים היו לנו רגעים פחות טובים - כמו כשהוא החליט לברוח אחרי חתול בפארק - יצא לי להבין שגם כשיש קשיים הדרך צריכה להיות מלאה בסבלנות ובאהבה.
טיפ שאני יכולה לחלוק מנסיוני הוא לפתח את הקשרים שלכם קודם לפני שמנסים לעצב התנהגות מסוימת. שתפו רגעים מרגשים ומשחקיים יחד והקדישו זמן אחד לשני בלי לחץ או דרישות שונות, כך תמצאו את הדרך להגיע להסכמה הדדית.
אם אתם בתחילת הדרך או חושבים להתחיל באילוף עם הכלב שלכם, זכרו שזה הרבה יותר מאשר רק לצוות עליו פקודות - זו הזדמנות ליצור קשר חיים ולהרגיש שנינו גדלים יחד במסע הזה של החיים.💕