לפני כמה שבועות, ג'ינג'י, החתול הקטן והחמוד שלי, התחיל להתנהג מוזר. במקום לקפוץ על המיטה או לשחק עם הפעמון שלו, הואישב בשקט בפינה ונראה כאילו משהו לא בסדר. כבר התחלתי לדמיין את הגרוע מכל ורציתי להיעזר במישהו מיומן שיעזור לי להבין מה עובר עליו.
בהתחלה ניסיתי לחפש מידע באינטרנט-אתם יודעים איך זה... כל מאמר שגרף אותי רק הכניס אותי לחרדה עוד יותר גדולה. ואז החלטתי שאני חייב לפנות לעזרה מקצועית והתקשרתי לוטרינר שלנו, מר אברהם. הוא וטרינר שמלווה אותנו מאז שהבאנו את ג'ינג'י הביתה - ואין לכם מושג עד כמה זו מתנה.
כשהגענו למרפאה, הרגשתי כאילו אני נכנס למקום מגן לכלבים וחתולים - יש שם ריח מוכר של אהבה ודאגה. מר אברהם קיבל אותנו בחום ואדיבות, ובזמן שג’ינג’י היה על השולחן לבדיקה של האוזניים והרגליים (מלחיץ מאוד!), גיליתי כמה חוכמה פשטנית טמונה בתשובותיו: “חתולים הם כמו ילדים קטנים”, אמר בארשת רצינית אך ידידותית, “הם יודעים מתי הם צריכים עזרה וברגע שהם מתחילים את השפת גוף המוזרה הזו - זה הזמן לפעול”.
התובנה הזו נחרתה בי; אנחנו לפעמים מפספסים את האותות שהטבע עושה לנו כדי להגיד ‘אני זקוק לך’. בבדיקתו נמצא לג’ינג’י קצת דלקת קלה והוא קיבל תרופה שמתאימה לו ולמצבו. בהמשך המרפאה התקשרה לעקוב אחרי ההתקדמות שלו - מעניין כמה פעמים אנחנו מבקרים אצל רופאים שלנו ולא מקבלים יחס כזה!
כשחזרנו הביתה אחרי הביקור התרשמתי מחדש מהמלאכה הנפלאה שהם עושים בוטריונרים. אז טיפ קטן ממני - אל תהססו! אם אתם מבחינים במשהו מוזר בהתנהגות של חיית המחמד שלכם עקבו ככה סתם שלא תקרוס מהלחץ! לכו למומחה שעבודתו היא לתת טיפול וחיבוק גם כשהמצב מעודד חרדה.
מאותו יום אני תמיד מסתכל יותר מקרוב על ג׳ינג׳י ומנסה להבין אותו מעבר למשחקים ולפרווה החמודה שלו. כולנו זקוקים לחברים כאלה שידעו להיות שם ברגעים הקשים ולהקל על ליבינו כשצריך - ואם מדובר בחיות האהובות שלנו אז זה עוד יותר נכון.
אז תודה לכל הוטרינרים ששומרים על הבריאות והאושר של אותם חברות נאמנות שלנו! ❤️