כשהגעתי לטיפול הראשון שלי אצל תרפיסטית, הייתי מלא חרדות. כל מה שידעתי על טיפול היה מבוסס על סרטים וטלוויזיה - דימוי של אישה יושבת עם פנקס ומדברת בשאלות שאף אחד לא מבין. אבל אני הגעתי למקום אחר לגמרי.
כבר בפגישה הראשונה, היא קיבלה אותי בחום ובחמימות. היה לה את הכוח המיוחד הזה לגרום לי להרגיש שאני במקום בטוח, שבו אפשר לדבר הכל בלי פחד לשפוט או לתקן. סיפרתי לה על הקשיים שלי בעבודה, בבעיות בזוגיות ובעיקר איך הרגשתי שאני נאבק לבד בתוך סערת רגשות.
אחת השיחות הזכורות לי הייתה כשדיברנו על תחושת הלבד הזאת. היא אמרה משהו שבאותו רגע ריגש אותי מאוד: "לבד זה לא אומר שאתה מנותק מאחרים; לפעמים פשוט צריך לפתח את האומץ לבקש עזרה". המשפט הזה הדהד בתודעתי חודשים ארוכים אחרי הפגישה ההיא.
במהלך הטיפולים למדתי יותר ויותר להכיר את עצמי ואת הצרכים שלי. גיליתי שהליכה לטיפול זה לא רק בשביל לדבר ולפרוק אלא גם דרך להבין את הכלים שיש לי להתמודד עם החיים האלה. לדוגמה, כשהייתי ברגעי משבר והחשיבה שלי הפכה לקטסטרופלית, הצלחתי להשתמש בכלים שהיא נתנה לי כדי לחזור לקרקע ולהתמודד בצורה יעילה יותר.
אני רוצה לשתף טיפ קטן לאחרים ששוקלים להיות מטופלים - אל תחששו לקחת פסק זמן למען עצמכם ולברר אם אתם זקוקים לעזרה מקצועית. זו מתנה מרגשת מאוד למצוא מקום שבו אפשר לבטא ולהרגיש באמת בלי חומות בין אדם לעצמו.
עבורי זו היתה התחלה חדשה ונפלאה להבנת החיים והמקום שלי בהם ואני ממליצה לכל מי שנמצא במקום דומה: אל תמתינו עוד! פתיחת הלב יכולה להביא איתה שינויים וגילויים שלא תעלו בדעתכם שהם אפילו אפשריים.