גם אם עבר עליי יום מתיש בעבודה, תמיד יש לי כרטיס חופשי להיכנס להרפתקה קולינרית. לאחרונה, מצאתי את עצמי ביישוב קטן בצפון הארץ, ממתין במכונית ליד מסעדה קטנה שראיתי ברשתות החברתיות. המתנתי עם תהיות - האם זה באמת שווה? ובסופו של דבר, הנחתי את החששות שלי והחלטתי לנסות.
מסעדת "בין השורות" הייתה שם כמו פרח בין סלעים. התיישבתי בחוץ ונשאבתי לריחות המדהימים שבוקעים מהמטבח הפתוח. המלצרית שרתה אותי בחיוך רחב ותחושת בית חם מפלסת דרכה אל תוכי רגע אחרי רגע. הזמנתי מנה פשוטה - פסטה רוטינית עם רוטב עגבניות וזעתר טרי - אך כל ביס היה כאילו הוא מספר סיפור חדש ואחר.
וכאן הגיעה התובנה: לפעמים הפשטות היא שמזיזה אותנו פנימה ומעוררת את הלב. אני זוכר שסיפרתי למלצרית כמה טעים היה וכיצד המילים שלה על תהליך הבישול עשו לי חשק לשבת ולדבר עוד שעות על החיים. היא חלקה איתי איך אביה הכניס אותה לעולם הקולינרי מגיל צעיר ואיך המסעדה הזו נוצרה כאמונה בלבו של כל אחד מהם שאוכל טוב וזה מה שעושה אותנו מאושרים.
אם אני יכול לתת טיפ לכל מי שמתבל בפייסבוק לאן כדאי ללכת לאכול - אל תחששו להתנסות במסעדות קטנות ובמסודות משפחתיות! לפעמים זה החום הזה והשירות האישי שהם נותנים שאתה לא מוצא ברשת גדולה או מסעדות יוקרה. זה הרגעים הללו - המקום הזה שבו אתה מרגיש בבית כשאתה אוכל אצל אנשים שפשוט אוהבים לבשל וליצור קשרים דרך אוכל.
אז אם אתם באזור הצפון והלב שלכם מחפש משהו יותר מנשמה בשני צלחות שנפגשו הם צריכים לדעת שיש לכם מקום לחוות אותו מחדש, והוא מזמין אתכם בהרבה אהבה מכל מנה שלו!
#חוויה #אוכל_טוב #בית_להרגיש