לפני כמה חודשים, החלטתי להירשם לסדנא על כתיבה יוצרת. תקופה ארוכה הרגשתי צורך לבטא את מחשבותיי ולחלוק את הסיפורים שתקועים לי בראש, אבל לא היה לי אומץ. כשחברה קרובה הציעה לי להצטרף אליה, משהו בי התחיל להתעורר.
ביום הראשון של הסדנא הגעתי עם קצת חשש ובלי הרבה ציפיות. ראיתי מסביבי אנשים שונים - צעירים ומבוגרים, רבות ורבים שכולן נושאים איתם סיפור אישי שאותו הם רוצים לשתף. ההנחיה הייתה כה חמה ונעימה שהרגשתי כאילו אני מתיישבת בבית קפה עם חברים טובים.
בבוקר הראשון כתבנו טקסט קצר על זיכרון מהילדות שלנו. התלבטות פנימית עברה בעמקי ליבי - איזה זיכרון לבחור? פתאום נזכרתי ביום שבו נסענו עם המשפחה לחוף הים והאוויר היה מלא בריחות של מלח ושמש בכל פינה. כל כך הרבה רגשות הציפו אותי בזמן שכתבתי, עד ששכחתי לגמרי שאני בסדנא! הראש שלי נוסע למסלול של געגועים - לא רק ליום ההוא בחוף אלא גם לעולם הפנימי שלי שנראה זמן רב בשקט.
כל רגע במפגשים האלו נתן לי הזדמנות להתקרב יותר לעצמי ולהכיר צדדים שלא ידעתי שיש בי בכלל. המדריך שלנו עזר לנו למצוא את הקול האמיתי שלנו ולעודד אותנו לפרוץ גבולות לפעמים מצחיקים ולעיתים מרגשים מאוד.
אז אם אתם מת hesiten , לעצמכם עסק קטן ובושש בביטחון או אולי פשוט רוצים לברוח מהשגרה - ממליצה לכם לבדוק סדנה שתעניין אתכם. זה יכול להיות כל דבר - בישול, ריקוד או אמנות פלסטית; העיקר הוא לקחת צעד קדימה ולתת להזדמנות הזו לקרות.
והטיפ שלי? אל תחששו לחשוף חלקים בלתי מושלמים בעצמכם בתהליך הזה; שם נמצא הקסם הגדול באמת!