כשהייתי ילד, תמיד חלמתי על בעל חיים שילווה אותי. אחרי אינספור שיחות עם ההורים, החלטנו לאמץ כלב. אני זוכר את היום שבו נכנסנו לחנות החיות השכונתית - הבעלים היה אדם מבוגר וחביב, עם חיוך שסיפר אלף סיפורים. הוא הכיר כל חיה כמו חבר טוב ואפילו ידע לתת המלצות אישיות לכל לקוח.
הייתה שם פינת משחק שבה קפצו גורי כלבים מתוך הכלובים והציצו לעברנו בעיניים מלאות תקווה. אחד מהם תפס לי את הלב - גור קטן עם פרווה זהובה שהזכיר לי שמש בבוקר הקר הזה. שמו היה בוני, והוא פשוט התכרבל לרגליי כאילו חיכה לי שנים רבות.
אבל מעבר להתרגשות של האימוץ, אני רוצה לשתף אתכם בתובנה שאקח איתי מהיום ההוא: כשאנחנו נכנסים לחנויות חיות ופוגשים בעלי חיים שונים, אנחנו גם פוגשים חלקים מעצמנו - פחדים, שמחות ותקוות שקוברנו לאורך השנים.
אחרי כמה ימים עם בוני הבנתי משהו חשוב נוסף: לא מדובר רק באחריות לטפל בו ובכל הצרכים שלו; אלא גם בלמידה להיות אוזן קשבת ושומר על אהבה ללא תנאים. החוויות שלנו עם בעלי החיים הן שיעור בחיים עצמם על קשרים אמיתיים ובריאות נפשית.
טיפ שלי למי שנכנס לחנות חיות - קודם כל תתנו לעצמכם רגע להביט בעיניים של אותם יצורים קטנים ומקסימים ותשאלו את עצמכם איזה חלק מכם הם יכולים להשלים. אם אתם מוכנים לאהבה הזאת ולטיפול הנדרש, אין סיבה שלא תהיו פתוחים לצעד הבא.
ומעבר לכך? אל תשכחו לשאול שאלות! יש המון ידע אצל אנשי הצוות שחיים ונושמים את התחום הזה ויכולים להעניק לכם טיפים נהדרים עבור המלווה החדש שלכם בפינה הביתית.
אני עדיין זוכר איך בהתחלה הייתי מתלבט בין צנצנת אוכל אחת לאחרת - אבל עכשיו אני יודע בדיוק מה מתאים לבוני ומה עושה לו טוב (עוף רך ומשחת דגים!).
אז אם אתם בדרך לחנות כזו או לראשונה שלכם... קחו נשימה עמוקה וצאו למסע מרגש יחד עם חבריכם החדשים!